כשם שהמשפחה המורכבת הרב-דורית ("חמולה") התאימה לעידן החקלאי
(גל התמורה הראשון), והמשפחה הגרעינית (אב אם וילדים אחדים) התאימה
לעידן התעשייתי (גל התמורה השני), צפויה לקום (ויש האומרים "במהרה בימינו"),
משפחה חדשה, שתתאים לעידן הבתר-תעשייתי, עידן הגל השלישי. משפחה זו תהיה
בנויה על מה שאלווין טופלר מכנה "אהבה פלוס". ה"פלוס" משמעותו התאמה של
האינטרסים הכלכליים של בני המשפחה. הבסיס לצמיחתה של המשפחה החדשה
הוא המעון האלקטרוני ה"חכם". כפי שאפשר להיווכח ממחקרים חברתיים
וכלכליים שבצעו בשני העשורים האחרונים, מתברר שבאירופה ובשאר העולם
המערבי, לא מעט אנשים עובדים בבתיהם, "על הרשת". לא מדובר רק בשינוי
חיי העבודה, אלא בשינוי כולל. ה"מפרנס" שוב אינו יוצא
לעבודה בבוקר ושב ממנה עם ערב. הוא עובד בביתו, בשעות הנוחות לו.
הילדים רואים את ההורים בשעת העבודה וזו אינה מהווה עוד מיסתורין
בשבילם. בני הזוג נמצאים יחד כמעט בכל שעות היום, מה שעשוי להוות
לחץ על יחסים מסוג אחד, ולחזק יחסים מסוג שני.
.
עבודת ילדים
.
בפועל, בעידן החדש של גל התמורה השלישי, בני המשפחה כולה יוכלו
לסייע בביצוע העבודה ובהשתכרות. כל אחד לפי גילו, כישוריו ויכולתו.
ילדים יוכלו לסייע בשליחויות, בכריכת מסמכים, ועוד. והם יעשו זאת,
ואיש לא יראה בכך "נסיגה" אל מוסר העבודה הירוד שאיפיין את ראשית
ימיו של גל התמורה השני, הגל של המהפכה התעשייתית. בני הזוג יוכלו
להתחלק במשרתו של אחד מהם, או לבצע יחד את שתי משרותיהם הנפרדות
(מה שיקל על הצורך להסתפקות בעבודה חלקית). למעשה, מבחינות ידועות,
המשפחה החדשה של העידן הבתר-תעשייתי דומה למשפחה המורחבת של העידן
החקלאי. הטכנולוגיה המתקדמת והמעון האלקטרוני עשויים להשלים מעגל
ולהחזיר לנו חלק מאורח החיים שאבד במהפכה התעשייתית. העובדה
שהמשפחה תעמוד כיחידה אחת מול לקוח, או מעסיק, תלכד ותאחד אותה מול
העולם החיצוני. יהיו אלה משפחות עם מעט מאוד סודות ועם הרבה
סולידריות ו"גאוות יחידה".
כאמור, ניצנים ראשונים של משפחות מסוג זה כבר נראים במקומות
שונים באירופה ובארה"ב. מלאני שניידר, אחייניתו בת ה-11 של העתידן
האמריקאי דייוויד פ. שניידר, המתגוררת בביתו, עונה לטלפון בהכרזה:
"משרדי משפחת שניידר, שלום". שניידר המעניק שירותי ייעוץ לחברות
שונות ולמשרדים ממשלתיים בכל רחבי ארה"ב, מתגורר בבית קולוניאלי
בפרברי וושינגטון הבירה. משם הוא מבצע את עבודתו "על הרשת".
.
משרדי משפחת שניידר
.
ב"משרדי משפחת שניידר", עובדים מלבד דייוויד, גם אשתו סו, אחייניתו
מלאני, וקריס פולסם, דייר משנה, המשלם בעבודה את שכר הדירה שלו.
הבית הגדול מחולק לשני אגפים באופן אנכי, כאשר אגף אחד משמש למגורים
ולבילוי, ואילו האגף השני משמש לעבודה ולעסקים. לדברי בני המשפחה,
ברגע שהם עוברים בדלת החוצצת בין שני האגפים, הם לובשים חזות אחרת
וחשים תחושה שונה. "בצד אחד של הדלת אני אשת עסקים יעילה וגובה
קשוחה, ובצידה השני, אני עקרת בית הדואגת רק לעוגת הגזר שלה", אומרת
סו שניידר.
עיתונאים ברחבי אירופה עוברים בקצב מהיר לסגנון העבודה החדש,
המשאיר אותם בבית. אחד מהם, הממעט ככל האפשר להופיע במערכת עיתונו
(על-אף שנוכחותו על עמודי העיתון מרשימה למדי), אמר לא מזמן בשיחת
חברים: "אם אני נוסע למערכת העיתון, אני רק מבזבז זמן ונעשה פחות יעיל.
אני קם בבוקר, ועוד לפני שצחצחתי שיניים ושתיתי כוס קפה
ראשונה, אני כבר בעבודה. בלי ריצות, בלי איחורים, ולא פחות חשוב,
בלי פקקי תנועה. הקושי מתחיל כאשר הילדים חוזרים מהגן ומבית-הספר.
הם שמחים לפגוש את אבא בבית, אבל הם לא מבינים שהוא גם בעבודה. בכל
רגע הם ניגשים אלי עם בקשות ובעיות. ויחד עם זה, הילדה הגדולה כבר
מתחילה להבין. היא כבר לא ניגשת אלי סתם ככה, אלא שואלת' מתי תעשה
הפסקה?'.
"הנהנית האמיתית מכל העניין היא אשתי. בימים שבהם עבדתי בחוץ,
או במערכת, היא הייתה חוזרת מהעבודה ומתחילה לכבס, להדיח כלים, לסדר
את הבית. היום היא חוזרת לבית מצוחצח והארוחה ממתינה לה על השולחן
במטבח. בכל פעם שאני זקוק לכמה רגעים של ניקוי ראש, אני פשוט תופס
איזו מטלית ומנגב משהו. בשבילי זו הפסקה מוחלטת, כי זה שונה מאוד
מהעבודה, וככה, כתוצר לוואי, אני מנקה ומסדר את הבית, כמעט בלי
להרגיש, ואפילו בלי להפסיד זמן עבודה אפקטיבי".
.
פחות חתונות
.
אבל בני זוג לא יכולים לצפות לגן של שושנים בעולם שאין בו גבולות
ברורים בין החיים לעבודה. כאשר שני אנשים מחליטים להינשא זה לזו, הם
לא חושבים על בן או בת הזוג כעל שותף פוטנציאלי לעבודה. המשמעות החדשה
הזאת של חיי המשפחה, כבר מביאה להגברת קצב הגירושים מצד אחד,
ולהאטת קצב הנישואים החדשים, מצד שני. אירופה המאוחדת עלולה להתגלות
כלונה-פארק גדול של הזדמנויות כלכליות ותרבותיות, אבל כמקום בודד ומנוכר למדי,
מנקודת ראותו של האדם הבודד.
לפי תחזיות שונות, יחסם הלא מבין של ילדיו של אותו עיתונאי,
ישתנה בעתיד, מכיוון שגם הם ילמדו בביתם, בחדרם, במקום לכתת את
רגליהם מדי בוקר לגן הילדים. וכך זה יפעל: הילד יקום בבוקר, יתרחץ,
יאכל, ויתיישב מול המחשב ו"ועידת וידיאו" עם "בית-הספר", שבמקרים רבים
לא יהיה קהילה וירטואלית שתיפגש אי-שם ב"ענן" השרתים ברשת.
.
טלה-אזרחים
.
אנשים רבים באירופה המאוחדת ובשאר בעולם המערבי יהפכו מ"עובדים"
ל"טלה-עובדים" ואולי גם מ"אזרחים" ל"טלה-אזרחים". הם יגורו במדינה אחת,
יעבדו במדינה אחרת, ובערב יצאו לבלות במדינה שלישית. המגמה הזאת ניכרת
כבר עכשיו בכל רחבי היבשת. סקר שבדק אנשים שכבר עובדים בבתיהם, תוך
הסתמכות על אמצעי תקשורת אישיים, מצא מגוון מפתיע של מקצועות: סוכני נסיעות,
סופרים, אנשי מכירות, מתווכים בעסקות נדל"ן, מפיצי ספרים,
מתכנתי מחשבים, עורכי-דין ומשפטנים, רואי-חשבון ומנהלי חשבונות,
מזכירות, קניינים, אנשי שירות ותחזוקה של ציוד משרדי, מפעילי
מחשב, פקידי בנק העוסקים בייעוץ בהשקעות ובמתן אשראי, אדריכלים,
קלדניות, מידענים, סוכני ביטוח, ברוקרים, מנתחי מערכות, מהנדסים,
יועצים חינוכיים, פסיכולוגים, מנהלי שיווק ואפילו מנהלים כלליים.
