"ביום שלישי נדע אם לישראל יש עוד זוכה בפרס נובל", נאמר במסר שנחת
הבוקר בתיבת הדואר שלי, והזכיר לי שיחה עם המועמד שהתקיימה לרגל זכייתו
בפרס ישראל. אהרונוב התייחס באותה שיחה לאפשרות שיקבל פרס נובל ואמר
שהוא מאמין שבסופו של דבר יוענק לו גם הפרס הגדול מכולם.
אהרונוב ידוע בעיקר בזכות אפקט שהתגלה לפני 50 שנה בדיוק, והקרוי על-שמו
ועל שמו של הפיסיקאי המנוח דוד בוהם, "אפקט אהרונוב-בוהם".
.
מהו אפקט אהרונוב-בוהם?
.
"זהו אפקט הנוגע לתופעות היסודיות ביותר בטבע. והוא אומר שבתנאים
מסוימים, חלקיק הנע במקום אחד מושפע על-ידי כוחות הפועלים במקום
אחר. מדובר כאן בכל סוגי החלקיקים האלמנטריים ובכל סוגי הכוחות
הפיסיקליים".
אולי זה נשמע פשוט. אבל עובדה היא שיום לאחר פירסום המאמר שבו
תואר האפקט, הגיע אל אהרונוב מברק בזו הלשון: "יפה, כל כך יפה. איך לא
חשבנו על זה קודם?!". על החתום: פרופ' ריצ'ארד פיינמן, חתן פרס נובל
בפיסיקה הנחשב לאחד הפיסיקאים הגדולים שבכל הזמנים.
האפקט התגלה לראשונה בשנת 1959, במהלך מחקר שביצע אהרונוב
הצעיר כחלק מהדרישות לקבלת תואר דוקטור באוניברסיטת בריסטול,
בריטניה. מנחה המחקר היה הפיסיקאי דוד בוהם, שפגש את אהרונוב
הצעיר בטכניון בחיפה, ופרש עליו את חסותו. בכל אופן, עם האפקט
החדש בידו, ותואר דוקטור בכיסו, נסע אהרונוב לבצע מחקר
בתר-דוקטוריאלי באוניברסיטת ברנדיס, ארה"ב, שם פגש את נילי,
שהייתה לאשתו.
.
נילי: "באותו זמן למדתי פסיכולוגיה בברנדיס. הורי שלחו אותי מהארץ.
רצו לעזור לי לשכוח אהבה נכזבת. ואז ראיתי אותו, את יקיר, וידעתי מייד:
זה יהיה בעלי".
.
יקיר: "אני לא זוכר את זה. על מה את מדברת?".
.
נילי: "כן. הוא יצא פה ושם עם בחורות, אבל אני עקבתי אחריו בהתמדה.
בסוף ביקשתי ממכרים משותפים שיזמינו את שנינו לארוחת ערב. ומאותו
רגע, הוא היה שלי. לא השארתי לו שום סיכוי להימלט".
.
מכאן עבר אהרונוב לישיבה יוניברסיטי. שש שנים כיהן שם כפרופסור
ואז באה מלחמת ששת הימים, ובעקבותיה כמה שיחות עם יובל נאמן,
אז ראש החוג לפיסיקה באוניברסיטת תל-אביב, והוא חזר לארץ.
.
בארץ הועמדו לרשותך כל האמצעים הדרושים לך לעבודתך המחקרית?
.
"אני לא זקוק ליותר מאשר פיסת נייר ועיפרון. אלה הם כלי עבודתו
הכמעט יחידים של פיסיקאי תיאורטי. אני לא עורך ניסויים במעבדה.
המעבדה שלי היא הראש שלי".
.
איך אתה עובד?
.
"אני חושב. הולך וחושב, יושב וחושב, אוכל וחושב, כל הזמן,
כמעט, אני חושב. לאנשים נדמה לפעמים שאני מתבטל. אולי זה נראה ככה,
שאני כל הזמן יושב ובוהה, אבל הראש, הראש, כל הזמן עובד".
.
נילי: "לפעמים, במפגשים חברתיים, מישהו פונה אליו ואז הוא כאילו
מתעורר מחלום. אנשים נפגעים מזה, אבל אני יודעת: הוא פשוט היה
בעבודה".
.
מי החברים שלכם?
.
נילי: "רק לא פיסיקאים. אי אפשר ליצור קשר עם פיסיקאים. הם לא חיים
בעולם הזה. שים בחדר אחד מאה אנשים, ובהם שני פיסיקאים. תוך דקות
ספורות הם יאתרו זה את זה, יפרשו הצידה ויתחילו לעבוד יחד".
נילי אהרונוב היא פסיכולוגית. עבדה בשירות הפסיכולוגי-חינוכי
של עיריית תל-אביב, ואחר כך במרפאת בריאות-הנפש של קופת-חולים.
התמחתה בטיפול בילדים.
.
בהזדמנות אחת אמר אהרונוב שכל העולם כולו, לרבות המוסר והנפש,
אינו גשר צר, אלא מערבולת אדירה של אטומים".
.
יקיר: "נכון. וזה כולל אותי ואותך, ואת העיתון שהקוראים אוחזים
בידם, או את המחשב שלהם, ואת הקוראים עצמם, ואת הרצונות
והמאוויים והרגשות והאמונות של כולנו".
.
כיצד אתה מתייחס איפה, לאירוע שבו גוש אחד של אטומים, נקרא לו
יעקב, מבצע פעולה כלשהי על גוש אחר של אטומים, נקרא לו משה.
ונאמר שהחוק מכנה את הפעולה הזו בשם רצח".
.
יקיר: "אני אענה לך על זה בשני שלבים. השלב הקל: הרוצח שיובא לפני
השופט יכול לנמק את מעשהו באמרו שהוא מהווה רק גוש אטומים ושהפעולה,
הרצח, שביצע, נעשה באופן טבעי ולא הייתה לו כל אפשרות שלא לבצע אותו.
במקרה כזה, על אותו מישקל, יוכל השופט לומר שגם הוא אינו אלא גוש
אטומים, ושבאופן טבעי, ללא ברירה, הוא נאלץ לשלוח את העבריין
לבית-הסוהר…
.
ועכשיו לשלב השני: השאלות של מוסר ורצון חופשי אינן ניתנות
כיום להסבר פיסיקלי באמצעות שירטוט חלקיקים יסודיים וכוחות הפועלים
ביניהם. אבל אין לי ספק שביום מן הימים הפיסיקה תתקדם ותגיע ליכולת
להבין להסביר ולצפות מראש את כל הפעולות הטבעיות, והפעולות האנושיות
בכלל זה. ואני כולל בפעולות הללו את כל מה שקשור במוסר ורגש. כל
כוחות הנפש למיניהם, יהוו בעתיד חלק בלתי נפרד מהפיסיקה הכוללת".
.
מהו, אם כן, מותר האדם?
.
יקיר: "מותר האדם על הבהמה הוא שהאדם מהווה, נכון לעכשיו, את קובץ
האטומים המורכב ביותר הקיים בטבע".
נילי: "אני לא מבינה את זה, אני לא מאמינה בזה, יותר מזה, אני לא
מאמינה שיקיר באמת מאמין במה שהוא אומר".
יקיר: "למה את לא מאמינה?"
נילי: "אתה רוצה להגיד לי שיהיה אפשר לתאר סיטואציה של טיפול
פסיכולוגי נפשי במונחים של אטומים? ומושגים כמו חופש ומוסר?".
יקיר: "אני אומר שעכשיו אי-אפשר לעשות את זה, אבל בעתיד יהיה אפשר.
הנה, למשל, טיפול נפשי: את אומרת משהו. המוח שלך מוריד באמצעות עצב
המולך זרם חשמלי, פקודה למיתרי הקול, הם רוטטים, גלי הקול הנוצרים
מגיעים לאוזנו של המטופל, הם מתורגמים שם לאותות חשמליים, מגיעים
למוחו, מבצעים שם פעולה כלשהי שמהותה עדיין אינה ברורה לנו, מוחו
מעבד את הנתונים, מגבש תגובה, מוריד הוראה למיתרי הקול שלו, וכך הלאה.
נכון שכמה תחנות בדרך הזו עדיין מהוות מיסתורין, אבל אני אומר
שהמיסתורין הזה ייפתר בעתיד.
תראו, יש לי תחושה שאני חופשי ועצמאי ואחראי למעשי. ואין לי
לזה, בינתיים, הסבר ברמה האטומית. זה לא אומר שבאיזשהו מקום אין
הסבר כזה. אני אומר שההסבר ישנו, ואני מקווה למצוא אותו".
.
איך אתם מצליחים לחיות יחד עם חילוקי הדיעות האלה?
יקיר: "פיסיקה זה לא הכל בחיים".
נילי: "בחיים אתה לא חושב על אטומים. אתה פשוט חי. ואם יש לך מספיק
נכונות ומספיק חוש הומור, אתה מסודר בחיים. הנה יקיר, למשל, למרות
כל מה שהוא אומר, הוא בכלל לא טיפוס אטומי. הוא ממש מתמצא במיקצוע
שלי. ממש מבין את נפש האדם. לא פעם אני מספרת לו דברים והוא מגיב
עליהם. וזה עוזר לי, יכולת החשיבה שלו".
.
בשנים האחרונות נוהגים פיסיקאים בכל העולם לעבוד בקבוצות מחקר
המונות כמה מדענים, ולעתים אפילו עשרות ומאות.
.
יקיר: "אני יוצא דופן גם בתחום הזה. אני עובד לבד. לא זקוק לאף אחד
כדי להפעיל את המוח ולחשוב. יותר מזה. אני מתבודד בכוונה. כדי לשמור
על עצמאותי המחשבתית, שהיא יקרה לי מאוד, אני נמנע מלקרוא מאמרים
מקצועיים".
יקיר אהרונוב נולד בקריית-חיים, להלל ולדולה אהרונוב, אנשי העלייה
השלישית. בבית שררה אווירה סוציאליסטית. אבא שלמד ברוסיה, לפני עלייתו,
הנדסה, החל בארץ בקריירה חדשה של פועל בניין. מאוחר יותר התקדם והיה
למנהל עבודה בבית-החרושת "שמן". בחצר הבית הוקם משק עזר קטן שמנה
כמה תרנגולות מטילות. המסלול של הבן הבכור נראה בתחילה רגיל: בית-ספר
יסודי, תנועת הנוער "המאוחדת", לימודי נגינה (כינור) אצל מר וויטהורן בחיפה,
חוג לשח-מט, בית-ספר תיכון בקריית-חיים. אפילו לא חשבו לשלוח אותו
ל"ריאלי". קודם כל, לא היה כסף בבית. ושנית, לא העריכו שכדאי להשקיע בזה
מאמץ. אף אחד לא חלם שייצא ממנו פרופסור. ספורט, איך לומר זאת, לא היה
הצד החזק שלו. אהרונוב הצעיר אהב מתמטיקה וגיאומטריה. לא אהב תנ"ך,
לשון, ספרות, היסטוריה וגיאוגרפיה. אמא דולה התעקשה. הכריחה אותו לשנן חוקים
ואירועים, עזרה לו לצייר מפות. אילמלא העזרה הזו, ספק אם פרופ' אהרונוב
היה מקבל תעודת בגרות. אבל הוא קיבל. התגייס לצה"ל, עבר
קורס קציני תותחנים, ואחרי שירות חסר התרחשויות מיוחדות, השתחרר.
לא ברור אם שיטתה של אמא דולה עבדה גם לגבי אחיו הצעיר, דב. מה
שברור, היא העובדה שגם דב גדל והיה לפרופסור למתמטיקה בטכניון.
יקיר: "אחרי השיחרור, מהצבא, באופן טבעי, הלכתי לטכניון. התחלתי במתמטיקה.
אחרי זמן קצר עברתי לפיסיקה. רציתי לעסוק בשאלות הבסיסיות ביותר של
תורת הקוונטים. שאלות הקשורות למהות היסודית של החומר. ממה עשוי
העולם הסובב אותנו, ממה אנחנו עשויים, כיצד ומדוע העולם פועל.
המרצים שם לא ראו בעין יפה את הניסיון הזה. הם ביקשו שאסתפק בלימוד
ושינון שיטות חישוב למיניהן. במלים אחרות, הם רצו שאהיה עבד של
המתמטיקה. לא הסכמתי. רציתי להבין יותר, לרדת לעומק, להתחיל
מההתחלה. הם, כנראה, חשבו שהניסיון שלי הוא יומרני מדי. בדרך הטבע
הוויכוח הזה היה מסתיים בפיצוץ. אולי היו זורקים אותי מהטכניון. אבל
למזלי, באותה תקופה הגיע לטכניון פרופסור אורח, פיסיקאי בעל שיעור
קומה עולמי, דוד בוהם".
בוהם התרשם מאהרונוב, הכניס אותו תחת כנפו והיה לו אח ואב.
אחרי חמש שנים, נסעו המורה ותלמידו לאוניברסיטת בריסטול, בריטניה.
יקיר קיבל מילגה מהמחלקה למחקר מדעי של הממשלה הבריטית, ותוך שלוש
שנים השלים את עבודת המחקר שלו וקיבל תואר דוקטור. עבודת המחקר הזו
הציגה לראשונה את "אפקט אהרונוב-בוהם",
יקיר: בכל אופן, היום אני משתדל, עד כמה שזה אפשרי, לא להיות מושפע
מאף אחד, מאף קונספציה. לא להיעזר באיש. לטוב ולרע. יש בזה, כמובן,
סיכון שתשקיע מאמץ ותמציא מחדש את הגלגל, אבל מצד שני, בדרך זו אתה
מעלה מאוד את הסיכוי שתגלה דבר חדש".
.
למעשה, על שמו של אהרונוב קרויים כבר ארבעה אפקטים. האחרון שבהם
מאפשר לברור מתוך קבוצת חלקיקים את החלקיקים הטעונים אנרגיה רבה.
בדרך זו אפשר להגביר את האנרגיה של קבוצת חלקיקים מאות מונים. לאפקטים
הללו עשןיים להיות יישומים תעשייתיים-טכנולוגיים מתקדמים, בין היתר בתחום
הקרוי "אלקטרוניקה קוונטית". אהרונוב, עם זאת, לא רשם פטנטים על תגליותיו.
.
אפשר להשוות את כמיהתו של המדען לפרס נובל, לכמיהתו של שחקן לפרס
אוסקר?
.
יקיר: "אני חושב שכמיהתו של המדען גדולה יותר. שחקן יכול לזכות
באוסקר כמה פעמים. אם לא זכה השנה, עוד יינתנו לו הזדמנויות נוספות.
לעומת זה, רק במקרה אחד, אולי בשניים, מדען זכה בשני נובלים. בדרך
כלל, אם לא זכית בו על תגלית אחת, קרוב לוודאי שלא תקבל הזדמנות
שנייה".
מלבד משחקי שח-מט נגד עצמו, האזנה למוסיקה קאמרית, קריאת
רומנים קלאסיים וספרי מדע-בידיוני, לפרופ"יקיר אהרונוב יש תחביב נוסף:
הוא כותב רעיונות והצעות ייעול – למגירה.
יקיר: "אני רושם לי כל מיני רעיונות, ומחכה לראות מתי הם יעלו במוחו
של מישהו אחר, ומתי מישהו אחר יישם אותם".
.
אף פעם לא ניסית לדחוף רעיון שלך ליישום בשטח?
.
יקיר: "לא. זה דורש המון זמן ומאמץ. אין לי עניין בפרטים מעשיים.
פעם חשבנו, אני וכמה חברים, להקים חברה שתעסוק בזה, אבל זה נפל".
.
יש לך דוגמאות של כמה רעיונות כאלה?
.
יקיר: "בבקשה. קח למשל את שכר-הלימוד באוניברסיטאות. במקום להטיל
עומס כבד על הסטודנט הצעיר בתחילת דרכו, אני מציע לתת לו את
הלימודים כמעט בחינם, אבל לגבות ממנו אחוז מסוים מהכנסתו לאורך כל
חייו. כך, לסטודנט יהיה יותר נוח, האוניברסיטה תרוויח יותר כסף, וגם
הצדק ייצא נשכר: מי שיצליח בזכות ההשכלה, ישלם יותר מזה שלא יצליח".
.
נחזור לפיסיקה. מה מעסיק אותך בימים אלה?
.
יקיר: "מה שהעסיק אותי כשהייתי סטודנט בטכניון. אני מנסה להבין
באופן אינטואיטיבי אמיתי את תורת הקוונטים. האמת היא, שאף פיסיקאי
לא מבין לגמרי את התורה הזו. איך זה שחלקיק אחד מעז להימצא
בשני מקומות שונים בעת ובעונה אחת? איך, כאשר מישהו 'צופה בו',
הוא 'מחליט' ובוחר לעצמו מקום אחד בלבד?".
.
אלברט איינשטיין אמר שאלוהים לא משחק עם העולם בקוביה.
.
יקיר: "ואני אומר שאיינשטיין טעה בנקודה הזו. הוא פשוט לא הבין
שאלוהים אכן משחק איתנו בקוביה, אלא שיש לו, כנראה, סיבה טובה
לעשות זאת".
.
מה הסיבה?
.
יקיר: "אני לא יודע. זה מה שאני מחפש כל הזמן. ברגע שאמצא את הסיבה,
תתחולל מהפיכה בפיסיקה העולמית. זו תהיה מהפיכה בסדר גודל של
המהפיכה שהתחוללה עם הופעתה של תורת היחסות של איינשטיין. ואני ממש
מרגיש שהתגלית והמהפיכה נמצאות מעבר לדלת".
