. אם אפשר היה לחלק את זוכי פרס נובל ל"ליגות" שונות על-פי מידת החשיבות של תרומתם המדעית, היו מרטינוס וולטמן והררדוס אטהופט ממוקמים בין המקומות הראשונים של הליגה העליונה. אחרי ככלות הכל, הם הצליחו להגשים שאיפה עליונה בעולמם של הפיסיקאים, שאיפה שכל צעד משמעותי בדרך אליה עשוי להוות נימוק מספיק להענקת פרס נובל. כנגד כל …
מדע
אלברט איינשטיין – הסיפור האמיתי
איינשטיין. חייו והיקום שלו. וולטר אייזקסון. תרגום: דוד מדר. עריכה מדעית של התרגום: חיים שמואלי. ספרי עליית הגג / ידיעות אחרונות / ספרי חמד. 775 עמודים . . אם יש מישהו שדמותו מייצגת את המאה ה-20, זוהי, ללא ספק דמותו של אלברט איינשטיין. קלסתרו האופייני התקבע כאייקון שמשמעותו "תבונה". כך נראים אנשים חכמים. מיליוני מילים …
למה לחסן נגד פוליו? למה עכשיו? הסבר קצר של שני מדענים שאינם קשורים למשרד הבריאות ואינם ממומנים בידי חברות תרופות
. למה לחסן? הנה ההסבר שנתנו פרופ' ג'וני גרשוני (מומחה לתורת החיסון) ופרופ' ערן בכרך (מומחה לחקר נגיפים), שניהם מאוניברסיטת תל-אביב: . העובדות: . נגיף פוליו אלים הגורם לשיתוק בילדים ובמבוגרים שאינם מחוסנים משוטט בישראל. . ההערכה היא ש- 5% מאוכלוסיית ישראל (כ- 350,000 אנשים), בנוסף לכ- 12,000 תינוקות הנולדים מדי חודש, אינם מחוסנים ונמצאים …
השפעת הלחץ על מערכת העצבים – והאם נוכל לחיות על קרקע הים
. מגמת הגידול באוכלוסיית העולם, דוחפת מדענים מתחומים שונים לחפש מרחבי מחייה חדשים למין האנושי. תוכניות ל"הארצה" של כוכבי-לכת במערכת השמש שלנו (הדוגמה הנפוצה בעניין זה היא מאדים), מתקבלות בהתלהבות בחוגים ידועים, ובעקימת אף בחוגים אחרים. מבלי להיכנס לעובי הקורה של שאלת הייתכנות של יצירת אקולוגיה דמויית ארץ על-פניהם של מאדים וכוכבי-לכת אחרים, אפשר לקבוע …
שדות מגנטיים לנצח – בין כוכבים לבני-אדם
. השפעת קרינת השמש, רוח השמש והקרינה הקוסמית על השדה הגיאומגנטי של כדור-הארץ, ועל בני-אדם החיים על פניו, היא נגזרת של שדה מחקר רחב יותר, העוסק בתאימות אלקטרומגנטית, ובדרכים למניעת הפרעה הדדית בין מערכות אלקטרוניות שונות. מדובר בקשת רחבה של תופעות, החל ממקלט רדיו במכונית הפולט רעש כאשר המכונית עוברת בסמוך לקווי מתח גבוה, דרך …
על עברו ועתידו של שריון הצב
.. מה מקורו ההתפתחותי של שריון הצב? האם הוא הרחבה של השלד הפנימי? או שהוא מבנה שלדי-חיצוני בדומה לשריון התנינים? תעלומה זו, שהעסיקה מדענים במשך כ-200 שנה, נפתרה כנראה, באחרונה, בידי טאטסויה הירסאווה וקבוצת המחקר שלו מהמעבדה למורפולוגיה אבולוציונית במכון ריקן ביפן. . המדענים עקבו אחר תהליך ההתפתחות העוברית של הצב הסיני רך-השריון (קמיליה פלודיסקוס). …
