Tag: מעוף כלולות

מעוף כלולות – פרק חמישה-עשר, ואחרון

. הספר "מעוף כלולות" נכתב בשנת 1993 וראה אור בשנת 1994 בהוצאת "כתר". . פרק חמישה-עשר – ואחרון. . שמע: היות האדם בחיים הוא עצמו פרושו של דבר: להרוג את" עצמו. . פר גינט, הנריק איבסן. . (אומרים שאיבסן התכוון להריגת הרע שבאדם, ולהשארת טובו. אבל כיצד מזהים את הרע? ואיך מפרידים אותו מתאומו הטוב?). …

המשיכו בקריאה

מעוף כלולות – פרק ארבעה-עשר

. הספר "מעוף כלולות" נכתב בשנת 1993 וראה אור בשנת 1994 בהוצאת "כתר". . פרק ארבעה-עשר. . על הסיפון, ישובה בשיכול רגליים על תיבת פלסטיק גדולה שהכילה ציוד תחזוקה כלשהו, התבוננה נלי בשמי הבוקר האפרפרים. אור השמש חדר והסתנן מבעד לעננים הדלילים, ועד שהגיע אל הספינה, לא נותר בו עוד כוח להטיל צללים. אפור, אפור, …

המשיכו בקריאה

מעוף כלולות – פרק שלושה-עשר

. הספר "מעוף כלולות" נכתב בשנת 1993 וראה אור בשנת 1994 בהוצאת "כתר". . פרק שלושה-עשר. . והחיה העולה מן התהום תעשה עימהם מלחמה, תנצח אותם ותהרגם. (הברית החדשה, ההתגלות, י"א" – 7, שני העדים). . *** . החדפס החליק על המסילה בקצב אחיד, בשקט. כאילו שהוא היחיד בשטח שיכול להבטיח ולספק יציבות והמשכיות. בקרון …

המשיכו בקריאה

מעוף כלולות – פרק שנים-עשר

. הספר "מעוף כלולות" נכתב בשנת 1993 וראה אור בשנת 1994 בהוצאת "כתר". . פרק שנים-עשר. . בחסות החשכה דחפו והעלו את הטרקטור על הקרון האחרון של החדפס. כמה שעות קודם לכן, שכר צ'ארלי, שהתחזה לחקלאי צפוני, את הקרון כולו, בהסבירו שהוא מתכוון להוביל בו עדר כבשים. בתחנה המרוחקת של העיירה שנראתה להם מתאימה למגבלותיהם, …

המשיכו בקריאה

מעוף כלולות – פרק אחד-עשר

. הספר "מעוף כלולות" נכתב בשנת 1993 וראה אור בשנת 1994 בהוצאת "כתר". . פרק אחד-עשר. . הטרקטור חנה בחורשה הקטנה, מוסתר היטב מאחורי קבוצת שיחים ענפה. לאחוריו היתה רתומה עגלה דו-גלגלית ארוכה שעליה הוטענו חביות שפתחיהן פנו לצדדים. צ'ארלי ישב על הארץ, גבו נשען על הגלגל הקדמי של הרכב. מזווית פיו בלט גבעול ירוק …

המשיכו בקריאה

מעוף כלולות – פרק עשירי

. הספר "מעוף כלולות" נכתב בשנת 1993 וראה אור בשנת 1994 בהוצאת "כתר". . פרק עשירי. . איש האבן שינה את תנוחתו. בויקו נשען לאחור, גורם לשתי רגליו הקדמיות של הכסא להתרומם מעט באוויר. רגליו שלו נחו על השולחן, משני צידי המסוף. ידיו היו שלובות מאחורי עורפו. הוא התנדנד לו כך, לאטו, פיו פעור ועיניו, …

המשיכו בקריאה