עיתוי מעשה האהבה הוא אחד הגורמים המרכזיים המשפיעים על התהליכים האבולוציוניים השונים. כדי להבטיח שפעילות מינית תוביל להעברת גנים אל הדור הבא (שמבחינה אבולוציונית היא מטרת העל של כל בעלי החיים באשר הם), לא תמיד די בשאלה "אצלי או אצלך?". לפעמים יש להחליף אותה בשאלה "בזמן שלי או בזמן שלך?". לפעמים צריך לצרף את שתי …
מדע
איך הגוף מפענח את הצופן הגנטי ויוצר, על-פיו, חלבונים. פתרון התעלומה שזיכה את פרופ' עדה יונת ממכון ויצמן למדע בפרס נובל בכימיה לשנת 2009
עדה יונת הצליחה לפענח את מבנה הריבוזום, בית-החרושת לחלבונים של התא, ולהבין את עקרונות פעולתו. חלבונים הם החומרים העיקריים המבצעים את תהליכי החיים ופעילותם תלויה הן בהרכבם הכימי והן במבנה המרחבי שלהם. הריבוזום, המייצר את החלבונים על-פי המידע הצפון בגנים, מורכב בעצמו ממספר רב של חלבונים וחומצות גרעין המאורגנים בשתי יחידות משנה. תהליך היווצרותם של …
מכונות זמן, עכשיו
מכונות זמן, עכשיו. הנה סיפור על שני מודלים תיאורטיים של מכונות זמן, שמתארים דרך לנסוע בזמן, אל העבר או אל העתיד, ברמה העקרונית התיאורטית (אם כי, לרוע המזל, נראה שבני אדם לעולם לא יוכלו לבנותן ולהשתמש בהן. הוצעו באחרונה על ידי שני פיסיקאים, פרופ 'ריצ'ארד גוט מאוניברסיטת פרינסטון, ופרופ 'יקיר אהרונוב מאוניברסיטת תל אביב) הכהן …
חלקיקים תחת השפעה – מתברר שיש יישומים לגילוייו של פרופ' יקיר אהרונוב בתורת הקוונטים
הנה סיפור על גילגוליה של תגלית שנובעת ממחקר שפרופ' יקיר אהרונוב מאוניברסיטת תל-אביב ביצע בהיותו תלמיד מחקר לתואר שני בפיסיקה, בטכניון, בהנחייתו של הפיסיקאי המנוח הפרופ' דוד בוהם. אהרונוב ובוהם ניבאו – והוכיחו – שחלקיקים טעונים הנעים בתחום שמוגן מהשפעתו של שדה מגנטי (מחוץ לסליל החשמלי שיוצר את השדה המגנטי), כלומר, ללא שמופעל עליהם כוח …
האם הפיסיקה תוכל אי-פעם להסביר תופעות כמו מוסר, רגש ורצון חופשי? ואיך זה שחלקיק אחד, לבד, מעז? שיחה עם פרופ' יקיר אהרונוב, המועמד לפרס נובל בפיסיקה לשנה זו.
"ביום שלישי נדע אם לישראל יש עוד זוכה בפרס נובל", נאמר במסר שנחת הבוקר בתיבת הדואר שלי, והזכיר לי שיחה עם המועמד שהתקיימה לרגל זכייתו בפרס ישראל. אהרונוב התייחס באותה שיחה לאפשרות שיקבל פרס נובל ואמר שהוא מאמין שבסופו של דבר יוענק לו גם הפרס הגדול מכולם. אהרונוב ידוע בעיקר בזכות אפקט שהתגלה לפני 50 …
האיש שאהב לצחוק בחושך, ולמה קצת מפחיד לחיות בעולם בלי "לשק". לבקשת הקוראים, הנה כמה מילים על ההיסטוריה של פרס האיג-נובל.
הכל התחיל בשנת 1956, במכון הביולוגי בנס-ציונה. מבחנות הזכוכית היו באותה תקופה מצרך נדיר למדי. אחד ממדעני המכון, פרופ' אלכסנדר ("לשק") כהן, וצוות עוזריו ניסו לשמור עליהן מכל משמר. ובכל זאת, הן היו נשברות ונעלמות בכמויות בלתי-סבירות. מנהל שניצב לפני בעיה כזאת יכול לפעול בדרכים שונות. אבל לשק בחר לשבת ולכתוב מאמר פיסיקלי-מדעי שדן ב"דינמיקה …
גלובס – תרבות
- לא ניתן להגיע לפיד, השרת כנראה לא פעיל. יש לנסות שנית מאוחר יותר.
עכבר העיר - אמנות
