תגית: ספרות

היחידה המזורגגת הכי טובה בצבא המחורבן – החיילים האמריקאים החוזרים מעיראק מזכירים את רוברט היינליין המדגל את נשקו לכבוד לוחמי החלל

. לוחמי החלל. רוברט היינליין. תרגום: עמנואל לוטם. כתר. 267 עמודים. . ונפתח בלקט קצר מהרעיונות והדעות שרוברט היינליין מביע בספר הזה. . ערכו של לוחם: על הלוחם עצמו אפשר לוותר, יש לו תחליפים, אבל אי אפשר לוותר על ציודו היקר. . אלימות: האלימות הכריעה יותר שאלות בהיסטוריה, מכל אמצעי אחר. וככה זה ימשיך גם …

המשיכו בקריאה »

מעוף כלולות – פרק שנים-עשר

. הספר "מעוף כלולות" נכתב בשנת 1993 וראה אור בשנת 1994 בהוצאת "כתר". . פרק שנים-עשר. . בחסות החשכה דחפו והעלו את הטרקטור על הקרון האחרון של החדפס. כמה שעות קודם לכן, שכר צ'ארלי, שהתחזה לחקלאי צפוני, את הקרון כולו, בהסבירו שהוא מתכוון להוביל בו עדר כבשים. בתחנה המרוחקת של העיירה שנראתה להם מתאימה למגבלותיהם, …

המשיכו בקריאה »

מעוף כלולות – פרק אחד-עשר

. הספר "מעוף כלולות" נכתב בשנת 1993 וראה אור בשנת 1994 בהוצאת "כתר". . פרק אחד-עשר. . הטרקטור חנה בחורשה הקטנה, מוסתר היטב מאחורי קבוצת שיחים ענפה. לאחוריו היתה רתומה עגלה דו-גלגלית ארוכה שעליה הוטענו חביות שפתחיהן פנו לצדדים. צ'ארלי ישב על הארץ, גבו נשען על הגלגל הקדמי של הרכב. מזווית פיו בלט גבעול ירוק …

המשיכו בקריאה »

מעוף כלולות – פרק עשירי

. הספר "מעוף כלולות" נכתב בשנת 1993 וראה אור בשנת 1994 בהוצאת "כתר". . פרק עשירי. . איש האבן שינה את תנוחתו. בויקו נשען לאחור, גורם לשתי רגליו הקדמיות של הכסא להתרומם מעט באוויר. רגליו שלו נחו על השולחן, משני צידי המסוף. ידיו היו שלובות מאחורי עורפו. הוא התנדנד לו כך, לאטו, פיו פעור ועיניו, …

המשיכו בקריאה »

מעוף כלולות – פרק תשיעי

. הספר "מעוף כלולות" נכתב בשנת 1993 וראה אור בשנת 1994 בהוצאת "כתר". . פרק תשיעי. . מה זאת אומרת "יכול להיות נכון", אמרה נלי, ברור שזה נכון. בויקו הניד קלות את ראשו, ספק כדי לאשר את דבריה, ספק כדי לנער את השפעתם מעליו. עד כה נמנע מלהתעמת עם המשמעות המעשית של העניין. שום מחקר …

המשיכו בקריאה »

מעוף כלולות – פרק שמיני

. הספר "מעוף כלולות" נכתב בשנת 1993 וראה אור בשנת 1994 בהוצאת "כתר". . פרק שמיני. . באתם מהכיוון הלא נכון, בזמן הלא נכון, אמר אברהם דאנאשווילי, בקול חסר גוון. הוא נעץ את מבטו הקפוא בנלי ובבויקו שניצבו מולו, כאילו היו פרפרים מיובשים שיש לשפדם ולהוסיפם לאוסף האנטומולוגי של מכון מחקר כלשהו. הם שתקו. הוא …

המשיכו בקריאה »