תגית: היסטוריה של המדע

האמא של כל המחשבים – לידה מאוחרת

. מהנדסים ומדענים במוזיאון המדע בלונדון, בנו את "המכונה הדיפרנציאלית השנייה" לפי תוכניותיו של המתמטיקאי צ'ארלס בבאג', שחי בראשית המאה ה-19. בבאג' עצמו לא הצליח לבנות את המכונה, שתוכניותיה מהוות אבן דרך בהתפתחות מכונות החישוב והמחשבים. המכונה שנבנתה במדויק לפי תוכניותיו של בבאג', פועלת ומסוגלת לבצע את כל הפעולות שבבאג טען והאמין שהיא תהיה מסוגלת …

המשיכו בקריאה »

ההיסטוריה של היום היא לא ההיסטוריה של פעם – וזה מדעי

. ההיסטוריה של המדע. ג'ון גריבין. תרגום: דפנה לוי עורך הסדרה: יהודה מלצר. עורך מדעי: חיים שמואלי. ספרי עליית הגג – ידיעות אחרונות – ספרי חמד. 702 עמודים. . הווידיאו הרג את כוכב הרדיו, והאינטרנט מציבה אתגר לא פשוט לפני מחברים של ספרים שנועדו לספק מידע ולהרחיב דעת. כשוויקיפדיה נמצאת במרחק שני קליקים, אין צורך …

המשיכו בקריאה »

מדענים, זייפנים ונביאי שקר – מדע בדיוני במעבדה

. ועדת בדיקה הורתה למדען ישראלי (הדסה, האוניברסיטה העברית) להפסיק ללמד לאלתר. הסיבה (לפי "הארץ"): "הוא נטל ללא בסיס אחריות מדעית למאמרים שפירסם". הנה כמה סיפורים על מקרים דומים שהתרחשו בעבר, וניסיון לתהות על שורשי התופעה. . סיריל בורט, פסיכולוג וסטטיסטיקאי בריטי בעל שם עולמי, פירסם סדרת מאמרים שבהם תיאר ניסויים שערך, אשר בחנו את …

המשיכו בקריאה »

הכדור עגול (כלומר, בערך) – מחווה מולקולרית למונדיאל

"חבר'ה, מה שיש לכם, זה פשוט כדור-רגל". כך אמר המתמטיקאי ויליאם ויץ' לכימאים הרי קרוטו (מאוניברסיטת סוסקס, אנגליה) וריצ'ארד סמוליי (מאוניברסיטת רייס, טקסס, ארה"ב). הוא התכוון למבנה הפיסי הגיאודזי של מולקולה חדשה של פחמן טהור, המכילה 60 אטומי פחמן, שהציגו לפניו השניים. . למעשה, קיומה של מולקולת הענק הזאת נחזה כמה שנים לפני גילויה בפועל. …

המשיכו בקריאה »

משיכה כפולה. מתי תלמידים חולקים פרסי נובל עם מוריהם, ומדוע זייף השעון המדויק ביותר ביקום

. למי מגיעה התהילה, על תגלית מדעית שבוצעה בידי תלמיד, במסגרת מחקר המונחה בידי מדען בכיר? לתלמיד? למנחה? לשניהם יחד? השאלה הזאת מנסרת בעשורים האחרונים לאורכו ולרוחבו של העולם המדעי. מטבע הדברים, השאלה הזאת נעשית יותר ויותר טעונה, ככל שהתגלית גדולה וחשובה יותר. במקרים אחדים הגיעו הדברים להכרעה בבית-המשפט. במקרים אחרים, הושגה הסכמה כזו או …

המשיכו בקריאה »

מי צריך חיים אחרים? היזהרו במולקולות המשתכפלות במעבדה – שמהן תצא תורה

בשנת 1941 פירסם תיאודור סטרג'ן את אחד מסיפורי המדע הבדיוני הטובים שבכל הזמנים: "אל בזעיר אנפין". גיבור הסיפור, ג'יימס קידר, מצליח לפתח מערכות מולקולריות שמסוגלות לשכפל את עצמן. מין תחליף סינתטי לעולם החי והצומח בכדור-הארץ, המבוסס על יכולת השיכפול העצמי של הדי-אן-אי והאר-אן-אי – אלא שהוא "עיצב" סביבם מערכת חדשה לחלוטין של חילוף חומרים שתוכננה …

המשיכו בקריאה »