תגית: מוסיקה

הו, נילי, אם אין אני לי, אונילי. החיים בפוסט-פרודקשן. קבלו את הקיץ במחיאות כפיים סוערות. כן, הכל Sentimental – ויש גם עוגת שוקולד

. החיים לפי אונילי הם מה שיוצא לך מהאפטר-אפקטס. חתוך, ערוך, מודבק, מעוצב. זה הדבר האמיתי. המדיום הוא המסר. מתחת לזה, בבסיס, מונחת התפיסה (הנכונה) שאין כמו נעורים, אנרגיה ואופטימיות. זה מחייך, זה עושה קצת אירובי, זה אומר, פעם נוספת, שאין, אין כמו תל-אביב בלילות. . הזמרת אונילי (מקודם: נילי אוחיון), היא סוג של קונגלומרט …

המשיכו בקריאה »

שבת המלכה – לאה שבת נותנת בראש, אם רק נותנים לה

. ככה זה מתחיל: . אוהב אותך, שוכב איתך, טוב לך פתאום הוא יחליט, הוא רוצה לירח שמה אין מקום לשניים, מה יהיה עכשיו . וככה זה (אולי) נגמר: . בשבילך הירח נמצא בשמיים, בשבילך הירח נמצא בשמיים, לא אצלו בידיים . זה כל הסיפור. נער פגש נערה, ומכאן והלאה הכל הסתבך. אם לשפוט על …

המשיכו בקריאה »

אני לא גזעני, אבל… – הצעה מוסיקלית לפתרון בעיית מהגרי העבודה

. אני לא גזעני, אבל… הוא משפט פתיחה רווח בימים אלה בממלכה המאוחדת. מהגרי העבודה (בעיקר מהודו ומפקיסטאן) עמדו במרכזה של מערכת הבחירות הטעונה שטילטלה בימים האחרונים את האיים הבריטיים. משאלי רחוב מאולתרים רבים העלו שזו ("אני לא גזעני, אבל…"), היא הפתיחה הפופולרית ביותר בקרב הולכי הרגל בלונדון בעת שעיתונאי כלשהו ניגש אליהם ושואל לדעתם. …

המשיכו בקריאה »

April in Paris

. אפריל בפריס מיכאל ואלנר תרגום מגרמנית: דפנה עמית 222 עמודים הוצאת "מטר" . בדיוק שנתיים לפני האירועים שמתוארים בפוסט הקודם, משוטט בפריס של שנת 1943, גיבור ספרו של מיכאל ואלנר, רות. רות הוא חייל זוטר בוורמאכט הכובש, הלופת את פריס באגרוף ברזל, כמו זרוע של רובוט תעשייתי גדול המדגים אחיזה בכוס מרטיני. . רות …

המשיכו בקריאה »

לילה בתוניס? לא נכחיש – יום הולדת 117 לאלה פיצ'ג'רלד: ארבע זמרות, 18 נגנים, במרתף, מטר ממשרדי מס הכנסה. תל-אביב אנדרגראונד

. פרץ זה שם טוב במוסיקה הישראלית. מוכר כמו משוגע. במיוחד אצל מומי במרינה. אבל י"ל פרץ? הההההההמממממממ. ליתר דיוק, רחוב י"ל פרץ 3. תל-אביב. אולם ההופעות של מכללת "הד", במרתף. על השלט בשער הכניסה כתוב "מדינת ישראל, האוצר, אגף המכס והבלו, פקיד שומה 3". טוב שיש שלטים. ככה אנשים יודעים מראש לאן הם נכנסים, …

המשיכו בקריאה »

קורין אלאל, אלונה דניאל, ורד פיקר ועלמה זוהר על במה אחת. היה מותק

. . היית מלקק אותה, מחבק אותה, משחק איתה, מטפל לה בחזה היא הבינה שאין לה ברירה מלבד חוכמת הפרחים הקטנים . אל תקרא לי מותק זה מביא לי פריחה . מותק", מילים: צרויה להב וגדעון כפן, לחן: קורין אלאל . ככה זה התחיל. מאחור רעמה/דפקה/הקלידה על הקלידים להקת גן עדן שלקחה את מכונת הזמן, …

המשיכו בקריאה »