תגית: מדע בדיוני

אם אפשר לשלוח רובוטים לחפור את אדמת מאדים, לצלם את אולם הנשפים של הטיטאניק הטבועה, ולקחת דגימות רקמה מגופו של אדם, למה שלא נייצר לנו משרתים אישיים שקטים, יעילים ומסתפקים במועט?

. הרובוט קירובו הגיע לתחנת החלל. השאלה הגדולה היא מה הוא יעשה שם. כלומר, יש כאן שתי שאלות: מה הוא יעשה אם הכל יפעל כשורה, ומה הוא יעשה אם וכאשר יתחוללו תקלות שונות. כמובן, השאלה השנייה מעניינת הרבה יותר, והתשובה עליה מורכבת ומטרידה. . "האל הטוב ברא לנו ידיים", אומר אלפרד דוליטל, "כדי שנעבוד, ולחם …

המשיכו בקריאה »

מלחמה ושלום

. המשחק של אנדר. אורסון סקוט קארד. תרגום: בועז וייס. אופוס. 308 עמודים. . זה לא ייגמר טוב, ואנדר החליט שהוא לא מתכוון להיות האומלל בסוף המפגש. הוא לא הרגיש רצון לצחוק, אבל הוא צחק. הילדים האחרים הירפו ממנו לרגע, ושבריר השנייה הזה הספיק לו כדי לבעוט בחזהו של מנהיגם ולהפיל אותו אל הקרקע. אנדר …

המשיכו בקריאה »

קץ ההיסטוריה

. הרמוניות סודיות. פול ג'.'מקאולי. תרגום: בועז וייס. אופוס. 300 עמודים. . ריצ'ארד פלורי, שהבין את תהליכי הכאוס, ידע שבכל מערכת דינמית לא יציבה, למשל אקלים, זרימת הדם בלב, או התהליכים החברתיים והפוליטיים בחברה האנושית, קיימים מצבים ורגעים שבהם תנודה זעירה יכולה להפוך את הקערה על פיה ולגרום לתחילתו של מחזור חדש. באיזשהו מקום, באיזשהו …

המשיכו בקריאה »

הולך בצל, מחפש בחושך – ספר להתכרבל אתו בסוף-שבוע גשום

נסיך התוהו. רוג'ר זילאזני. תרגום: דורית לנדס. עם עובד 240 עמודים. . אז להתראות, פנייה טובה. היא צעדה שלושה צעדים ונעלמה, בדיוק כפי שדורשים זאת כללי הטקס – באותה הדרך שבה נכנסה. כך מתאר מרלין את פרידתו מאמו, דארה. כך, פחות או יותר, מתרחשת גם פרידתם של מיליוני קוראים משולהבים, מסדרת ספרים ששינתה את פניו …

המשיכו בקריאה »

זימרת הצנונית

. הצנוניות היו שבות ממעוף-הכלולות. האוויר היה מלא אותן, להקות להקות של פירורי אודם סגלגלים על רקע שמי החנקן התכולים של אסטרואיד השחר. קליאו עמדה על מדף הסלע החלקלק והתבוננה, מוקסמת, בדרך המיומנת, הכמעט-מושלמת, שבה ביצעו את רחיפת הנחיתה. ובכן, הן שבו, אחרי ככלות הכל. היא חשה את ההקלה מתפשטת באבריה. מאז אותו בוקר שבו …

המשיכו בקריאה »

האיש שרצה לעשות היסטוריה

המעלית הסתחררה כנגד הזרם, מיטלטלת קלות במאמץ לשמור על יציבותה בתוך התנועה הקצובה של החוץ. בחוץ געש הזמן, מנסה ללא הצלחה להקיא מקירבו את הגוף הזר, וממשיך בדרכו הלאה, בכיוון שהאיש כינה "כלפי מטה", בקריסה בלתי-נמנעת אל המקום שבו החל הכל. אפשר, אם רוצים, לתאר את דרכה של המעלית כמסע-אל-המקורות, אלא שלאמיתו של דבר המעלית …

המשיכו בקריאה »