תגית: פיסיקה

שמשות מתפוצצות – ג'וסלין בל קולטת אותות מחזוריים מהחלל החיצון

זה קרה בלילה אחד בשנת 1967. ג'וסלין בל, אז דוקטורנטית באוניברסיטת קימברידג', אנגליה, הפעילה את הרדיו-טלסקופ של האוניברסיטה. היא בחנה גופים שונים הפולטים קרינת רדיו, ואז גילתה, להפתעתה, שאחד מהם פולט דחפים מחזוריים של קרינה מדי 1.3 שניות. לרגע נדמה היה לה שיצורים תבונים מכוכב אחר משדרים מסר ראשון אל כדור-הארץ, אך בהמשך התברר לה …

המשיכו בקריאה »

סיפורו של הכוח האלקטרו-חלש: איך הצליחו שני פיסיקאים לפשט את העולם, ולסבך לעצמם את החיים

. אם אפשר היה לחלק את זוכי פרס נובל ל"ליגות" שונות על-פי מידת החשיבות של תרומתם המדעית, היו מרטינוס וולטמן והררדוס אטהופט ממוקמים בין המקומות הראשונים של הליגה העליונה. אחרי ככלות הכל, הם הצליחו להגשים שאיפה עליונה בעולמם של הפיסיקאים, שאיפה שכל צעד משמעותי בדרך אליה עשוי להוות נימוק מספיק להענקת פרס נובל. כנגד כל …

המשיכו בקריאה »

ביום של הפצצה – ככה זה התחיל 3

הפיסיקאים חוקרים את העולם – ומשנים אותו ללא הכר. מי אמר למי "צרות צרורות צפויות לעולמנו", איך נסגר הפער שבין מדע למדע-בדיוני, ומתי, בפעם הראשונה, "מונה גייגר יצא מדעתו". ההיסטוריה של הפצצה הגרעינית, צעד אחר צעד 1896 אנטואן אנרי בקרל חוקר, בעקבות וילהלם רנטגן, חומרים קורנים – ומגלה את הרדיוטיביות במלח אורניום. 1898 פייר ומארי …

המשיכו בקריאה »

ביום של הפצצה – ככה זה התחיל 2

. מה ההבדלים בין פצצת אטום לפצצת מימן, ולפצצת ניטרון. מדריך ידידותי להכרת אמצעי ההרס האדירים ביותר שבנה האדם. וגם: מדוע לא ייתכנו חיים בלי מיזוג גרעיני . מתקנים גרעיניים (כורים ופצצות), עושים שימוש באנרגיית הקשר שבין מרכיבי גרעין האטום (הפרוטונים והניטרונים). זו האנרגיה שצריך להשקיע כדי לבקע גרעין של אטום לשני גרעינים נפרדים, או, …

המשיכו בקריאה »

ביום של הפצצה – ככה זה התחיל 1

. כיצד האיום הגרעיני מעצב את חיינו? האם אפשר להתיידד עם הפצצה? איך היא פועלת? מדוע לא ייתכנו חיים בלי מיזוג גרעיני? מה אפשר ללמוד מציוני הדרך בהיסטוריה של חקר הגרעין. . סוכני האף-בי-איי שפרצו לחדר עבודתו של סופר המדע הבדיוני קליב קרטמיל לא עטו מעילי גשם אפורים. הקיץ החם שעטף את ניו-יורק בשנת 1944 …

המשיכו בקריאה »