תגית: פיסיקה

מסתרי הקומוניקט – למה כדאי תמיד לזכור את חוק הפלאפל

קמטים בזמן. ג'ורג 'סמוט וקיי דייווידסון. תרגום: עמנואל לוטם. הוצאת מעריב. 304 עמודים. . בעל דוכן לממכר פלאפל אמר לי פעם שמילוי פיתה הוא מעשה אמנות: אם אתה דוחס לתוכה יותר מדי, יאמרו שאתה חזיר. אם תתן פחות מדי, יאמרו שאתה קמצן. יש רק מידה נכונה אחת, ודרושים ניסיון וטביעת עין כדי למצוא את נימת …

המשיכו בקריאה »

בדיוק בזמן – שיפור עמדות לאחור

תמיד אמרו לנו שמסע בזמן, כמו סקס אחר, הוא משהו שאפשר לשאוף אליו, אבל אי אפשר לממש אותו. אז זהו, שהאמת היא שתנועה מסוימת בזמן עשויה להיות אפשרית. כאשר מדובר בתנועה בזמן, הכוונה היא, בדרך כלל, לתנועה אל העבר. אל העתיד אנו נעים ממילא, ללא הרף, וללא שום מאמץ מיוחד. למעשה, אפילו תנועה מואצת אל …

המשיכו בקריאה »

ננוטכנולוגיה – ההיסטוריה החוזרת של הדברים הגדולים והקטנים

לפעמים ההיסטוריה חוזרת. אבל האם ההיסטוריה של "הדברים הגדולים" יכולה לחזור ולהתחולל שנית בתהליכי התפתחותם של "הדברים הקטנים"? האם ייתכן, למשל, שההיסטוריה של האדריכלות האנושית תחזור על עצמה במה שנוגע לדרכי ייצור ובנייה של התקנים אלקטרוניים שגודלם כמיליונית המילימטר? הפיסיקאי ריצ'ארד פיינמן ניבא שזה בדיוק הכיוון שבו תתקדם הטכנולוגיה העתידית. אבותינו הקדומים התגוררו במערות שהטבע …

המשיכו בקריאה »

שמשות מתפוצצות – ג'וסלין בל קולטת אותות מחזוריים מהחלל החיצון

זה קרה בלילה אחד בשנת 1967. ג'וסלין בל, אז דוקטורנטית באוניברסיטת קימברידג', אנגליה, הפעילה את הרדיו-טלסקופ של האוניברסיטה. היא בחנה גופים שונים הפולטים קרינת רדיו, ואז גילתה, להפתעתה, שאחד מהם פולט דחפים מחזוריים של קרינה מדי 1.3 שניות. לרגע נדמה היה לה שיצורים תבונים מכוכב אחר משדרים מסר ראשון אל כדור-הארץ, אך בהמשך התברר לה …

המשיכו בקריאה »

סיפורו של הכוח האלקטרו-חלש: איך הצליחו שני פיסיקאים לפשט את העולם, ולסבך לעצמם את החיים

. אם אפשר היה לחלק את זוכי פרס נובל ל"ליגות" שונות על-פי מידת החשיבות של תרומתם המדעית, היו מרטינוס וולטמן והררדוס אטהופט ממוקמים בין המקומות הראשונים של הליגה העליונה. אחרי ככלות הכל, הם הצליחו להגשים שאיפה עליונה בעולמם של הפיסיקאים, שאיפה שכל צעד משמעותי בדרך אליה עשוי להוות נימוק מספיק להענקת פרס נובל. כנגד כל …

המשיכו בקריאה »

ביום של הפצצה – ככה זה התחיל 3

הפיסיקאים חוקרים את העולם – ומשנים אותו ללא הכר. מי אמר למי "צרות צרורות צפויות לעולמנו", איך נסגר הפער שבין מדע למדע-בדיוני, ומתי, בפעם הראשונה, "מונה גייגר יצא מדעתו". ההיסטוריה של הפצצה הגרעינית, צעד אחר צעד 1896 אנטואן אנרי בקרל חוקר, בעקבות וילהלם רנטגן, חומרים קורנים – ומגלה את הרדיוטיביות במלח אורניום. 1898 פייר ומארי …

המשיכו בקריאה »