הנשר נחת. 40 שנה לנחיתה על הירח – מקבץ שני (1960 – 1969)

דיסקברר
ב-10 באוגוסט 1960 הצליחו המדענים בפעם הראשונה להחזיר עצם
מלאכותי מהחלל אל כדור-הארץ. היה זה תא מיוחד שנועד למטרה זו,
שהוזנק אל החלל כחלק מהלווין האמריקאי "דיסקברר 13".

"דיסקברר 13" הקיף את כדור-הארץ במסלול שעבר מעל לשני הקטבים.
בהקפה ה-17 במספר, הוא שיחרר את התא, במשקל 135 ק"ג. התא צנח את
האוקיינוס השקט ונמשה במרחק 500 ק"מ מהוואי.

שמונה ימים לאחר מכן, שיחרר הלווין "דיסקבר 14" תא דומה ש"נלכד"
בעודו באוויר על-ידי מטוס מדגם "סי-119" שטס בגובה 2.5 ק"מ.

ספוטניק 5

למחרת שיגרו הרוסים לחלל את "ספוטניק-5". הלווין הענק (במשקל 5
טונות), נשא שתי כלבות ובובה בגודל אדם. שתי הכלבות, בלקה וסטרלה,
הקיפו את כדור-הארץ בחלל 17 פעמים, ולאחר מכן צנחו בשלום בשטח ברית-
המועצות. טיסה זו סללה את הדרך לטיסות החלל המאויישות.

ווסטוק
יורי גגארין הרוסי היה (ככל הידוע) האדם הראשון שיצא אל החלל.
הוא המריא ב-12 באפריל 1961 בחללית "ווסטוק 1" שמשקלה הכולל
היה קרוב לחמש טונות. לאחר הקפה אחת סביב כדור-הארץ ,שנמשכה
108 דקות, שיחררה החללית את תא-הפיקוד שבו שהה הקוסמונאוט.
התא נחת בשלום כמה מאות קילומטרים ממוסקבה.

במהלך הטיסה ההיסטורית קיים גגארין קשר רדיו עם הארץ. דיווחיו
נשמעו ענייניים, קצרים ורגועים. גגארין שזכה לעיטור "גיבור ברית-
המועצות" , נהרג כמה שנים לאחר מכן בתאונת מטוס אימונים דו-מושבי
מדגם "מיג 15".

ב-6 באוגוסט 1961 המריא הרוסי גרמן טיטוב אל החלל ב"ווסטוק-2".
הוא הקיף את כדור-הארץ 17 פעמים ב-25 שעות וחזר בשלום.

מרקורי

החללית המאויישת האמריקאית הראשונה, "מרקורי 3", הוטסה בידי
האסטרונאוט אלן שפארד ב-5 במאי 1961. "מרקורי 3" לא הקיפה את
כדור-הארץ. טיסתה בגובה 185 ק"מ נמשכה 15 דקות. היא עברה מרחק של
486 ק"מ. ב-20 בפברואר 1962 הקיפה "מרקורי 6" שהוטסה בידי ג'ון גלן
את כדור-הארץ 3 פעמים במשך 5 שעות. משקלה של "מרקורי 6" היה כ-1,355
ק"ג והיא פתחה, למעשה, את עידן טיסות החלל האמריקאיות המאויישות.

מארינר

ב-26 באוגוסט 1962 שיגרו האמריקאים את "מארינר 2", חללית לא
מאויישת, לעבר כוכב-הלכת נוגה. משקלה הכולל של "מארינר 2" הגיע
ל-203 ק"ג. היא עברה במרחק 35,000 ק"מ לערך מפניו של נוגה, ושידרה
אל הארץ נתונים שונים על כוכב-הלכת הלוהט (כ-400 מעלות צלזיוס).

ב-28 בנובמבר 1964 יצאה החללית האמריקאית "מארינר 4", אף היא
לא מאויישת, לעבר כוכב-הלכת מאדים. החללית עברה מרחק בן 523 מיליון
ק"מ במשך 228 ימים. היא חלפה במרחק 9,850 ק"מ ממאדים ושיגרה אל הארץ
תצלומים מרהיבים של כוכב-הלכת האדום.

מארס

ב-1 בנובמבר 1962 שיגרו הרוסים את החללית הלא מאויישת "מארס-1"
לעבר כוכב הלכת מאדים. "מארס-1", שמשקלה הכולל היה כ-900 ק"ג, הייתה
אמורה לצלם את פניו של מאדים, אולם כשהגיעה למרחק 106 מיליון ק"מ מהארץ,
אבד קשר הרדיו איתה, והיא אבדה בחלל.

נשים בחלל

ב-16 ביוני 1963 יצאה הקוסמונאוטית הרוסיה ולנטינה טרשקובה אל
החלל בחללית "ווסטוק-6". טרשקובה היא האישה הראשונה שיצאה מתחום
האטמוספירה של כדור-הארץ. לאחר 48 הקפות סביב כדור-הארץ, שנמשכו 70
שעות, היא צנחה בשלום.

ווסחוד

ב-12 באוקטובר 1964 שיגרו הרוסים את החללית התלת-מושבית
הראשונה, "ווסחוד-1", שמשקלה הכולל היה יותר מ-5 טונות. היא
הוטסה בידי ולדימיר קומארוב, בוריס יגורוב, וקונסטנטין פיוקסטיסטוב.

ב-18 במארס 1965 יצא הקוסמונאוט הרוסי אלכסיי ליאונוב מהחללית
"ווסחוד-2" והיה לאדם הראשון שריחף בחלל מחוץ לחללית.

ג'מיני

ב-23 במארס 1965 המריאה החללית האמריקאית הדו-מושבית
"ג'מיני-3" (3,225 ק"ג). גאס גריסום וג'ון יאנג שהטיסו את החללית
השלימו 3 הקפות סביב כדור-הארץ ב-5 שעות, ונחתו בשלום באוקיינוס
האטלנטי.

15 בדצמבר 1965. " ג'מיני-6" שהוטסה בידי וולטר שירה וטום
סטפורד, התקרבה ל"ג'מיני-7" ונעצרת במרחק 30 ס"מ ממנה. שתי החלליות
נשארו צמודות במשך 20 שעות. לאחר 16 הקפות סביב כדור-הארץ, חזרה
"ג'מיני-6" ונחתה באוקיינוס השקט. "ג'מיני-7" שהוטסה בידי פרנק
בורמן וג'ים לובל הקיפה את כדור-הארץ 206 פעמים ב-330 שעות וקבעה
שיא שהייה בחלל.

סאיוז

ב-23 באפריל 1967 שיגרו הרוסים אל החלל את ולדימיר קומארוב
ב"סאיוז-1". החללית הקיפה את כדור-הארץ 17 פעמים במשך 25 שעות,
וטיסתה הסתיימה באסון. מצנחיה הסתבכו, היא התרסקה על הקרקע
והקוסמונאוט ולאדימיר קומארוב נהרג.

וונוס / וונרה

ב-12 ביוני 1967 שיגרו הרוסים את החללית הלא-מאויישת "וונוס-4"
לעבר כוכב-הלכת נוגה. הטיסה נמשכה 128 ימים והסתיימה בהצנחת תא
בן 385 ק"ג אל תוך האטמוספירה של כוכב-הלכת הלוהט. בינואר 1969
הנחיתו הרוסים בהצלחה שתי חלליות לא-מאויישות על-פניו של
נוגה. אלה היו "וונרה-5" ו"וונרה-6". הן שידרו אל הארץ בהצלחה
וסיפקו מידע רב.

סרווייר

ב-10 בינואר 1968 הצליחו האמריקנים להנחית בנחיתה רכה על הירח
חללית לא מאויישת: "סרווייר-7".

זונד

ב-14 בספטמבר 1968 הצליחו הרוסים להחזיר לכדור-הארץ את החללית
הראשונה שטסה במסלול סביב הירח: "זונד-5". החללית שערכה
בחלל ניסויים מדעיים שונים נחתה באוקיינוס ההודי.

אפולו

האמריקאים פותחים במבצע להנחתת אדם על הירח. המבצע החל ברגל
שמאל כאשר חללית "אפולו" שניצבה בראש טיל מסוג סאטורן-1-בי התלקחה
כתוצאה מתקלה טכנית שאירעה במהלך אימון שיגרתי. שלושת האסטרונאוטים
ששהו בה באותו זמן, ניספו.

מותם הטראגי של האסטרונאוטים וירג'יל (גאס) גריסום, אדוארד
וויט ורוג'ר צ'אפי, נפל על האמריקאים כרעם ביום בהיר. במהלך חקירת
האסון הרבו חבריו של גריסום לצטט את דבריו שנאמרו כמה חודשים לפני
שניספה: "אם נמות, אנו מבקשים שהציבור יקבל זאת בהבנה, שהתוכנית לא
תתעכב. כיבוש החלל מצדיק סיכון חיי אדם".

לאחר הסקת המסקנות ועריכת השינויים הדרושים בתא חללית "אפולו",
ממשיך המבצע כמתוכנן. ב-11 באוקטובר 1968 ממריאים האסטרונאוטים
שירה, קנינגם ואיזלה ב"אפולו-7". הם שוהים בחלל 260 שעות ומקיפים את
כדור-הארץ 163 פעמים.

ב-16 ביולי 1969 ממריאים האסטרונאוטים אדווין אולדרין, ניל
ארמסטרונג ומייקל קולינס בחללית "אפולו-11" הניצבת בראש טיל
"סאטורן-5", אל הירח.

ב-20 ביולי 1969 נחתו אדווין אולדרין וניל ארמסטרונג על אדמת
הירח, ודיווחו ברדיו "הנשר נחת". 12 שנים לאחר שיגור הלוויין המלאכותי
הראשון, ו-9 שנים בלבד לאחר טיסתו ההיסטורית של יורי גגארין, פסע ניל
ארמסטרונג האמריקאי על הירח וקולו נשמע, בשידור ישיר, כמעט בכל
בית בכוכב-הלכת ארץ. הוא אמר: "זהו צעד קטן לאדם, וזינוק אדיר לאנושות".

האסטרונאוטים ביצעו כמה ניסיונות ומדידות, הצמידו לסלעי הירח
לוחית שבה נאמר: "באנו בשלום בשם האנושות כולה", וחזרו בשלום לכדור-
הארץ. עוד שלוש חלליות אמריקניות מסדרת "אפולו" נשאו אסטרונאוטים
אל הירח לפני שמבצע "אפולו" בא אל סיומו.