כל הצבעים שבעולם – פיסיקה, רגשות וזכויות קניין

למצטרפים חדשים: כדאי קודם לקרוא את הפוסט "מה זה המדור הזה – 11 (+/-) פלוס-מינוס".

משתתפים:

אריאל טרומר (11): עורכת התוכן / מנחת הדיונים

גליה טרומר (11): עורכת גרפית – אמנותית

עלמה טרומר (8): מפיקה וקצינת קשר קבוצתית

זויה ויבשם עזגד (הרבה): מקשיבים ומייעצים

 

כל הצבעים שבעולם – פיסיקה, רגשות וזכויות קניין

הצבעים שאנו רואים, נוצרים מכיוון שחומרים שונים בולעים חלק מהאור הלבן – שמורכב, למעשה, מתערובת של כל הצבעים – ופולטים, או "הודפים" חלק מהאור. לדוגמה, כאשר אור לבן פוגע בחומר, החומר הזה  סופג ("בולע") את רוב הצבעים ומחזיר רק צבע אחד. הצבע האחד הזה, שהחומר "הודף" לכיווננו, הוא הצבע שאנו רואים. כמובן, אפשר לערבב חומרים שונים, שמחזירים צבעים שונים, וכך ליצור צבעים שונים, ואפיךו צבעים חדשים.

 

 

 

ציפורניים כחולות. הידים, ידי עלמה טרומר. הנחת הלק – אריאל טרומר.

 

איזיק ניוטון, המדען שגילה את כוח המשיכה (כבידה), והמציא את החשבון האינפיניטיסימלי, גם גילה את העובדה שהאור הלבן הוא, למעשה, תערובת של כל הצבעים האחרים. בניסוי המפורסם שלו הוא הראה שכאשר אור לבן פוגע במנסרה, הוא "נשבר", וכך אנו רואים את כל צבעי הקשת. גם הקשת שאנו רואים אחרי הגשם, נוצרת באופן דומה, כשאור השמש נשבר כשהוא פוגע בטיפות המים שבאוויר.

על המדע של איזיק ניוטון

 

 

 

 

 

 

איזיק ניוטון

 

האיש שניקה סירי לילה

ניוטון גדל באנגליה, במשפחה ענייה מאוד. הוא נרשם לאוניברסיטת קימברידג' כסטודנט מ"מעמד שני" (כלומר, סוג ב'). עובדה זו אומנם לא הגבילה אותו בתחום האקדמי, אך היא הטילה עליו מטלות וחובות מסוימים. בין היתר, הוא נדרש לעבור בכל בוקר בחדריהם של הסטודנטים מהמעמד הראשון, להוציא מהם את סירי הלילה, ולהחזירם למקומם כשהם נקיים. לפי רישומי האוניברסיטה, במשך ארבע שנות לימודיו הראשונות, מילא ניוטון את חובתו זו בקפדנות, "לשביעות רצונם של כל הנוגעים בדבר".

אל תגעו בצבע שלי!

מה קורה כשמישהו ממציא או מגלה צבע? האם זה אומר שהצבע שייך לו, באופן בלעדי? הנה סיפור אמיתי, על חברת ננוסיסטמס, שהמציאה צבע "שחור משחור", שהיא קראה לו "ואנטה בלאק". הצבע הזה, שמורכב מסיבים מיקרוסקופיים של פחמן, הוא הצבע השחור ביותר בעולם. הוא בולא 99.99 אחוז מהאור שנופל עליו. עד כאן, הכל יפה וטוב. אלא שכאן נכנס לתמונה האמן אניש קאפור, הודי שחי ועובד באנגליה. הוא קנה מננוסיסטמס את הזכויות על ה"ואנטה בלאק", ומיד הודיע שלאף אחד – לאף אחד – אסור להשתמש בצבע הזה, כך שרק הוא, אניש קאפור, יוכל להשתמש בו, באופן בלעדי, ביצירות האמנות שלו.

 

 

 

 

אניש קאפור

 

 

 

 

 

 

 

ואנטה בלאק

 

נראה לכם הגיוני? צודק? ובכן, אמנים רבים בכל העולם זעמו על אניש קאפור, שפגע בחופש היצירה שלהם ומנע מהם להשתמש ב"ואנטה בלאק". אמנים רבים הפגינו נגד מצב העניינים הזה, במקומות שונים בעולם, אבל שום דבר לא עזר. אניש קאפור המשיך להתעקש: "רק אני יכול להשתמש בצבע הזה. אני קניתי את הזכויות עליו – והוא רק שלי".

 

 

 

 

ואנטה בלאק

 

 

 

 

קטע מתערוכה של אניש קאפור, עם ואנטה בלאק

 

 

אבל כאן נכנס לתמונה (בכל המובנים), האמן סטיוארט סאמפל. הוא שילם הרבה כסף לחברה שעוסקת בתהליכים כימיים שונים, והם יצרו בשבילו, לפי הזמנתו, את הצבע הוורוד שהוא "הכי ורוד בעולם". סאמפל קרא לו, בפשטות "ורוד", ואיפשר למכור אותו לכל מי שרוצה – בהגבלה אחת בלבד: שהוא לא אניש קאפור. כלומר, כל האנשים בעולם יכולים להשתמש ב"ורוד", חוץ מאניש קאפור…

 

 

 

ורוד

 

סאמפל אפילו דרש מכל מי שקנה את הצבע לחתום על הצהרה שלפיה הוא לא אניש קאפור, ושהוא מתחייב לא לתת את הצבע לאניש קאפור… אפשר לנחש שאניש קאפור לא ממש אהב את מצב העניינים הזה.

 

 

 

ורוד

 

צבעי העונות

 סתיו: אדום וכתום – צבע עלי השלכת.

חורף: לבןף צבע השלג.

אביב: ירוק, ורוד וסגול, צבעי העלים המלבלבים והפרחים.

קיץ: צהוב וכחול, צבעי חוף הים והשמיים הנקיים מעננים.

 

 

כתיבת תגובה

כתובת הדוא"ל לא תפורסם.