16 טון? 17 הרצאות ברשימה אחת

 

16 טון? 17 הרצאות ברשימה אחת

 

 

 

 

 

 

 

 

יבשם עזגד. צילום: אייל יצהר

 

מרצה: יבשם עזגד, מחבר הספר "החיים מתחילים כאן – החיפוש שאינו נגמר אחר האב הקדמון המשותף האחרון" – בהוצאת "ידיעות ספרים".

על המרצה.

להזמנת ההרצאה: Yivsam@Azgad.com

1.

החיים מתחילים כאן – על תעלומת היווצרות החיים מתוך החומר הדומם.

על הדרך שבה האנושות, לדורותיה, מנסה להתמודד עם השאלה הגדולה מכולן, על סדרה של כישלונות מפוארים, שמונחים בבסיס התרבות האנושית, הפילוסופיה, המיתולוגיה, התיאולוגיה וההיסטוריה של כל העמים. כיצד מנסה (או נמנע) המדע המודרני להתמודד עם השאלה, איפה עומדים הניסיונות האלה כיום, מה צריך לקרות כדי שנצליח לפצח את התעלומה – או שאולי עלינו להרכין ראש ולהבין שהפתרון אינו מצוי בהישג ידינו.

וגם: האם יש חיים מחוץ לכדור-הארץ?

פירוט – בפוסט נפרד בהמשך המדור.

 

2.

מדע מחוץ לקופסה – אמנות ומדע / מדע על הבר.

מה מקומו של המדע בתרבות האנושית? למי הוא שייך? האם הוא "נעלה" על תחומי עשייה אנושיים אחרים? מדוע הוא נתפס כמרוחק ו"מנותק"? האם קיים גשר תפיסתי בין עולם העובדות היבשות לבין עולמות הרגש והדמיון? האם יש שפה משותפת למדענים ולאמנים? מהם כללי הדקדוק הפנימי של השפה הזאת? האם עלינו לשמוח או להתעצב כאשר עובדה קטנה ומכוערת מחסלת תיאוריה יפהפיה? האם תמיד חייבים לשאוף לומר את כל האמת? ומנגד, עד כמה רחוק אפשר ללכת בניסיונות "לפשט" את המדע כדי לרכוש את אהדת הציבור?

 

3.

האם מדע הוא דבר מצחיק? על הומור וסאטירה במדע.

הצחוק, כפי שתיאר אותו המשורר הבריטי בן ג'ונסון, הוא הנוזל, שבו אנחנו מוהלים את העובדות הקשות
והמרות של החיים. ללא הצחוק וההומור, לא היינו מסוגלים לעכל את עובדות החיים והמוות. באמצעות הצחוק, אנחנו יכולים להתנתק לרגע מן ההווה, ואז יש לנו סיכוי להבין טוב יותר את מצבנו".

אבל מה הקשר בין צחוק למדע? האם מדע הוא דבר מצחיק?

האם יש מחקרים מדעיים מיותרים ואפילו מטופשים?

מה סיפורו של כתב-העת המדעי הסודי ביותר, והיוקרתי ביותר (במונחים של "שיעור החזרה") בעולם?

מה הקשר של כתב-העת הבין-לאומי הזה למדינת ישראל ולמדע הישראלי?

איך זה מתקשר לפרשיית ריגול מהחמורות שהתחוללו במדינת ישראל?

מי, באמת, המציא את פרס ה"איג-נובל"? איך נבחרים הזוכים (הלא מאושרים) בפרס הזה?

מי היה המדען איגנציוס נובל? מה הקשר המשפחתי בינו לבין אלפרד?

ועוד שפע של בדיחות וחידודים מחכימים שנרקחו (ברצינות) במעבדותיהם של מדענים בארץ ובעולם.

למשל: איך הוכיחו מדענים שמלפפון כבוש גורם למוות? מהי נוסחת היעילות של מעבדה מדעית? מהי הדינמיקה הכבידתית-קוונטית שמשפיעה על שבירה או היעלמות של מבחנות במעבדה? איך יודעים את מידת בכירותו שח מדען? ועוד…

 

ישראל והמדע – סיפור אהבה.

על הדרך שעברנו מהתעמקות ולימוד תורה ומצוות, דרך הקידוש של עבודת כפיים והמאמץ ההירואי להיות "עם ככל העמים", עבור למאבקים הפוליטיים והאישיים שליוו את הקמת המוסדות הראשונים להשכלה גבוהה בארץ ישראל – ועד לסיבוב הפרסה המרהיב, וההתבססות של "אומת הסטארט-אפ". איך "צברינו העוקצניים" החליפו את הסנדלים והמכנסיים הקצרים בחלוקי מעבדה והאם אחרי 120 שנה אנחנו, פשוט, סוגרים מעגל – כדי להתקדם.

ואיך כל זה זה קשור לשאיפה לאקזיט?

 

עולמו מתנגשים – על תיאוריות של לא-מדענים.

האם אפשר להסביר, לאמת ולעמת את סיפורי התנ"ך עם תופעות טבע אמיתיות, הניתנות למחקר ולהוכחה? האם המדע ניתן למדענים בלבד? ומנגד, האם ייתכן שלא-מדענים יעלו בדעתם ויציעו פתרונות נכונים לתעלומות היקום, החומר והזמן? ומה באשר לרעיונות וניסיונות של לא-מדענים בתחום הרפואה? האם ייתכן שאדם שאינו מדען ירקח תרופה נגד סרטן מצמחי השדה? מה, בעצם, ההבדל – במובנים אלה – בין שאלות מדעיות לבין פיתוחים ויישומים טכנולוגיים או רפואיים?

 

מדענים, זייפנים ונביאי שקר – על זיופים בעולם המדע.

האם דו"חות מחקר שמפורסמים בכתבי-עת מדעיים בעלי מערכת של "הערכת עמיתים", מבטיחים את אמיתות ואמינות המחקרים המתוארים בהם ואת ממצאיהם? מה ההבדל בין טעויות שנעשות בלהט האמונה והתשוקה  להגיע לתוצאה מסוימת, לבין זיופים מכוונים ובוטים? עד כמה נפוצה התופעה של פרסום דו"חות מחקר על מחקרים שלא היו ולא נבראו? מה המניעים שמובילים מדענים מכובדים אל מעבר לגבולות הזיוף והמרמה? מה קורה כאשר זיופים כאלה מתגלים? והאם יש אפשרות להימנע ממקרים כאלה בעתיד?

 

מדוע נופלים התפוחים – סיפורם הלא יאמן של כוח הכבידה, אייזיק ניוטון והחומר האפל.

ברקע לכל גאוותנו על הישגי המדע המודרני, ניצבת, מאיימת, עובדה שאינה ידועה לרבים: איש אינו מבין באמת את כוח הכבידה, שהוא הכוח העיקרי שעליו מבוססים חישובי כמויות החומר ביקום. כוח הכבידה נראה לרבים מאיתנו ככוח הטבע הפשוט ביותר, המובן מאליו ביותר, המוכר ביותר – זה שגורם לתפוחים לנשור מהעץ אל הקרקע. על פי התפיסה המקובלת, הוא הגורם העיקרי להיווצרות הגלקסיות, השמשות וכוכבי הלכת. כלומר, הכבידה היא הכוח הבסיסי שאיפשר את ההתפתחות הקוסמית שאיפשרה – ברבות הזמן – את התפתחות החיים. במלים אחרות, היקום שבו אנו חיים לא היה מתפתח ללא תופעת הכבידה. אנו עצמנו לא היינו קיימים ללא הכבידה. ובכל זאת, עדיין איננו מבינים את מהות הכבידה, ואת הגורמים אייזיק ניוטון, שנחשב בעיני רבים כ"מגלה כוח הכובד", ידע שאינו מבין זאת עד הסוף. אלברט איינשטיין הציע הסבר תיאורטי לתופעה – אבל עד היום לא נמצאה הוכחה להסבר הזה (אם כי נמצאו לו מספר חיזוקים).

אילו עוד הסברים אפשריים? ואיך זה מתקשר לתפיסות שלפיהן כל החומר שאנו "מכירים" ביקום מהווה רק 20% מהחומר שקיים באמת, בעוד שכל השאר הוא "חומר אפל"?

 

המצאתי המצאה ממש מציאה – על הממציא החופשי האחרון – ניקולא טסלה.

מדוע גורש הממציא הנערץ מהעיר ?מי באמת המציא את הרדיו ?כיצד נוצח תומס אדיסון במכרז מסחרי לאספקת מאור חשמלי? ומדוע חברי אגודת טסלה הבין-לאומית מתחרים ביניהם בהמצאות מוזרות, מוזרות מאוד, ומוזרות להפליא?

ואולי הכי חשוב: האם כל האגדות האורבניות שנקשרו בשמו של טסלה אכן קרו במציאות?

 

כך היינו – מדענים כבני-אדם – על חייהם הנסתרים של מדענים מפורסמים.

הרצאה יכולה להתבסס על 2-4 סיפורים מהרשימה שלמטה, לפי בחירת המשתתפים.

אייזיק ניוטון ניקה חדרי שירותים כדי לפלס את דרכו באוניברסיטה. ומדוע, באמת, נופלים התפוחים?

ניוטון – מדוע נופלים התפוחים?

לאון לדרמן נתן ל"חלקיק האלוהי את זמו – אבל בסופו של דבר מכר את מדליית הנובל.

לאון לדרמן – רוצים לשחק שחמט עם פיסיקאי?

ריצ'ארד פיינמן "עשה קסמים".

מיהו מקס תלמוד, שחשף את הילד אלברט איינשטיין לעולם המדע?

מקס תלמוד – חשיפה.

איך הצליח אלברט מיכלסון להתקבל לאקדמיה של הצי האמריקאי? ואיך הגיע לתגליתו על מהירות האור?

איזה מקום מילאו האופניים בתגליות שהביאו לריטה לוי-מונטלצ'יני את פרס הנובל?

ריטה לוי-מונטלצ'יני – מדע כפרי

מה העביר את אמיליו סגרה מתגלית ה"אנטי חומר" לעניינים של "אנטי" בין אדם לאדם?

אמיליו סגרה – דבר והיפוכו.

מדוע חזרה רוזלין זוסמן יאלו למעבדת הקרינה, עם בנה, רק שבוע אחרי הלידה?

רוזלין זוסמן יאלו – מקומה של האשה הוא במעבדה.

איך הגיע ארנו פנזיאס מרציף הדמעות של "משלוח הילדים" בשואה, לחקר מרחבי היקום ולקבלת פרס נובל? ואיך זה קשור (או לא) ליונים שעמדו על האנטנה שלו?

ארנו פנזיאס ורוברט וילסון עם האנטנה שלהם. קרינת רקע.

איך המציא מרווין מינסקי את המונח "אינטליגנציה מלאכותית".

על חייו, מותו ומשנתו של המשת"ף הסדרתי, פאול ארדש שעל-שמו קרוי פרס יוקרתי במתמטיקה.

פאול ארדש. נניח ש…

של מי התאים האלה? איך קרה שתאים מגופה של הנרייטה לאקס משמשים בסיס לתעשייה שמרוויחה מיליארדי דולרים – ולבני משפחתה של לאקס אין כסף לביקור רופא?

הנרייטה לאקס – תחתית שרשרת המזון החברתית באמריקה.

התאים של הנרייטה לאקס – חיים לנצח.

 

מחר יהיה טוב? על מקומו של המדע הבדיוני בעולמות המדע והספרות.

אנחנו – תסתכלו טוב מסביב ותשפשפו את העיניים – חיים את מה שנשאר מחלומותיהם ותקוותיהם של נשיא צ'כוסלובקיה, ראש ממשלת בריטניה, כמה מנהיגים יהודים וקאנצלר אוסטריה, שחיו בעולם הזה לפני 135

שנים. אנחנו העתיד שלא התגשם. מיהו אדוארד בלאמי, שספרו כמעט שינה את העולם, אלא שאושוויץ

והירושימה בלמו את השפעתו? סיפורו של ספר שצ'ארלס בירד, ג'והן דיואי ואדוארד ויקס, קבעו בשנת 1935, פה אחד,  שהוא ניצב במקום השני ברשימת הספרים שהשפיעו על החברה האנושית (הראשון ברשימה היה "הקפיטל" של מארקס)?

 

מדע, פוליטיקה וחברה – שונאים, סיפור אהבה.

על כוחן ותפקידם של אליטות בחברה האנושית, האם בלונדיניות נהנות יותר ומדענים טסים יותר? האם יש חופש אקדמי? מתי מדענים פועלים בשירות המדינה? ומה מקומם בקמפיינים פוליטיים? מי מתווה את כיווני המחקר? כיצד פוליטיקאים "מגייסים" לטובתם את הידע המדעי? וגם על מדענים שעברו לפוליטיקה – ועל הדרך שעשו כמה מהם, בחזרה למעבדה.

 

המסדרונות האפלים של מגדל השן (ואת מי לא כדאי לפגוש בהם).

על התנהלות של מדענים מכובדים, כשהם חושבים שאף אחד לא רואה. על מערבולות של דרישת טובות הנאה, "סידורים" למקורבים, סחיטה, איומים בחשיפת התנהלות מחקרית פסולה ומגמתית, שותפויות לדבר עבירה, ועל שיח אלים ומתלהם שמתנהל בערוצים הסמויים מן העין של האקדמיה.

 

13.

מנוחת הבטלן – חוכמתו. על מקומה של המנוחה בעולם החי ובאמנות.

מתברר שחיידקים אינם עובדים בתפוקה מלאה, וכי הם נוהגים "לנוח" במשף פרקי זמן ארוכים, כדי לשמור כושר ייצור עודף למקרה שיידרשו להגיב במהירות לשינויים בסביבתם. האם התכונה הביולוגית הזאת עברה במעלה האבולוציה עד אלינו, בני-האדם? כלומר, האם הנטייה "לנוח" מעת לעת בזמן העבודה דווקא חיובית, בניגוד לתפיסה המקובלת? איך זה מתקשר לשעון הביולוגי, לחוק שעות עבודה ומנוחה – וגם ל"ושמרת את יום השבת לקדשו"?

 

14.

הבחורים הרעים במעבדה – קטטות ותככים בעולם המדע.

על קטטות ותככים לצד שולחנות המעבדה, הכשלה מכוונת, גניבת ממצאים והשתלטות עוינת על מחקרים שלמים; על המירוץ הנסתר לרישום פטנטים, על ההשפעה של הכסף הגדול על תהליכים כימיים וביולוגיים, ברמה המולקולרית – וברמת האורגניזם השלם (האדם), על שלוש האחיות: קנאה, שנאה ונקמה, וכל מה שלפניהן, אחריהן ומצדדיהן.

 

15.

1 באפריל – מתיחות ותעלולים – מוצלחים, ופחות מוצלחים, בעולם המדע.

מה בין פריס הילטון לתעשיית הפלסטיק ולשינויי האקלים? האם מדענים הולנדים באמת הצליחו לבטל לזמן קצר ובאיזור מוגבל את כוח המשיכה? אילו "מתנות" העניקה הממשלה לעם לרגל האביב המלבלב? האם באמת יש או היה אתר של "בי-די-אס ישראל"?

 

16.

פורסם בתקשורת: מדענים שוב פיתחו או המציאו (או שלא).

איך לקרוא בין השורות של פרסומים בתקשורת על התפתחויות מדעיות. על רשת האינטרסים, והמניפולציות, וגם על הכוונות הטובות שעומדות מאחורי הפרסומים האלה, ועל הדרך שבה אפשר להפריד ביניהם, לנפות את ה"פייק ניוז" וליהנות מחדשות האמת. מה מדענים מסוימים מנסים לכתוב הבייתה באמצעות התקשורת? למה זה קורה, ולמה התופעה הזאת כאן כדי להישאר. וגם: כמה אנקדוטות ותובנות על "קדחת הקורונה" שהכתה בתקשורת הישראלית והעולמית בימי המגיפה.

 

17.

על אתיקה עיתונאית ועשר הדברות של המרואיין המיומן.

מה מניע עיתונאים? על מה הם חולמים בלילות (כשהם לא כותבים את הכותרות של מחר). על עקיפות מסוכנות, מחטפים ותאונות קטלניות. וגם: מתי בדיוק מתחיל הראיון? מתי הוא מסתיים? מה לעשות ומה לא לעשות באינטראקציה עם עיתונאים? למה אפשר לצפות מהם? איך אפשר להרוויח מהחשיפה תוך צמצום הסיכונים הנלווים אליה?

 

 

 

כתיבת תגובה

כתובת הדוא"ל לא תפורסם.