הרצאה: מדע מחוץ לקופסה – אמנות ומדע / מדע על הבר.

 

הרצאה: מדע מחוץ לקופסה – אמנות ומדע / מדע על הבר.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

תהליכי זרימה

מה מקומו של המדע בתרבות האנושית? למי הוא שייך? האם הוא "נעלה" על תחומי עשייה אנושיים אחרים? מדוע הוא נתפס כמרוחק ו"מנותק"? האם קיים גשר תפיסתי בין עולם העובדות היבשות לבין עולמות הרגש והדמיון? האם יש שפה משותפת למדענים ולאמנים? מהם כללי הדקדוק הפנימי של השפה הזאת? האם עלינו לשמוח או להתעצב כאשר עובדה קטנה ומכוערת מחסלת תיאוריה יפהפיה? האם תמיד חייבים לשאוף לומר את כל האמת? ומנגד, עד כמה רחוק אפשר ללכת בניסיונות "לפשט" את המדע כדי לרכוש את אהדת הציבור?

מרצה: יבשם עזגד, מחבר הספר "החיים מתחילים כאן – החיפוש שאינו נגמר אחר האב הקדמון המשותף האחרון" – בהוצאת "ידיעות ספרים".

על המרצה.

להזמנת ההרצאה: Yivsam@Azgad.com

היופי במדע

תאי העצב במוח, השולטים בחושינו ובתחושותינו, אלה שיודעים לזהות אסתטיקה בשטף המידע המציף אותנו, אינם מודעים לעולמו של האור המשחק משחק קוונטי מורכב עם החומר. החוקים השולטים במערבולות אטמוספריות – בכדור הארץ או בכוכבי לכת אחרים – אינם מתחשבים בעולמם של הגנים, המקיימים ביניהם רשת מורכבת, בעלת חוקים משלה.

תאי הצמחים המשתמשים באנרגיית השמש ומייצרים את החמצן שאנחנו נושמים חיים בעולם אחר לחלוטין מעולמם של חלקיקים המגיעים מקצוות היקום, חודרים דרך גופנו, חולפים בכדור הארץ לעומקו – ונעלמים במעמקי החלל כלעומת שבאו. ההתפתחות העוברית מתנהלת בעולם משלה, כאילו כוכבים אינם מתפוצצים במרחק מיליוני שנות אור.

מה מאחד את כל אלה? אילו חוקי טבע מונחים בבסיס הקיום של כל התופעות, מעצם קיומו של חומר דומם ועד למורכבות של מערכות חיות תבוניות? אלה השאלות הבסיסיות והעמוקות שהמדע מנסה לענות עליהן. הבנה טובה יותר של "חוקי המשחק" עשויה לאפשר לנו להגשים את אחת משאיפותינו הגדולות ביותר: לחזות טוב יותר את העתיד.

לאורך הדרך אנחנו מפתחים תאוריות, בודקים אותן בניסויים, ואז, לפי הצורך, מעדכנים או מחליפים אותן. זה המקום הראשון שבו היופי נקרא אל דגל המדע. תאוריה, כך האמינו ומאמינים מדענים ופילוסופים רבים, נכון לה שתהיה יפה. היופי מלווה את המדענים ברגעים הגדולים של פריצות דרך מחשבתיות, הוא מציץ אליהם מבעד לעדשות המיקרוסקופים והטלסקופים, עולה ופורח מחישוב מורכב של נתוני ניסוי ומתבטא ברישום גרף של תהליך כימי או ביולוגי וגם בפיתוח "צעדי הריקוד" של תאוריות חדשות.

במקרים רבים – אם כי לא תמיד – מתברר שאכן יש קשר והתאמה בין יופי לאמת. על המקרים שבהם "עובדה קטנה ומכוערת מחסלת תאוריה יפהפייה" יש האומרים שמדובר במצב זמני, שיתקיים עד לפריצת הדרך הבאה שתמצא את האמת העמוקה והיפה יותר. אולי צעד הניצחון הזה יתאפשר רק בעוד זמן רב מאוד, אבל במקום שבו המדע חושף את יופיו של הטבע נובטת התקווה ומשגשגת.

***

ואיך כל זה מתקשר ל"מדע על הבר"?

***

מרצה: יבשם עזגד, מחבר הספר "החיים מתחילים כאן – החיפוש שאינו נגמר אחר האב הקדמון המשותף האחרון" – בהוצאת "ידיעות ספרים".

על המרצה.

להזמנת ההרצאה: Yivsam@Azgad.com

כתיבת תגובה

כתובת הדוא"ל לא תפורסם.