כך הושמדנו – ואל תגידו שבני אפרת לא הזהיר אתכם מראש

 

שיירת סוסים שנושאים משני צידיהם מקלטי טלוויזיה שעל מסכיהם מוקרנים סרטים של חיות ובני-אדם במנוסה מפני אסון שמאיים להכחידם. כך נראה המיצג "אררט אקספרס, סתיו 2034", שהציג בני אפרת, מראשוני וחשובי האמנים המושגיים בישראל, בביאנלה בליון, 1985. השימוש בסוסים יצר תחושה של אפוקליפסה בהתהוות, התרבות קורסת, הכלכלה נעצרת, הטכנולוגיה אינה יכולה להושיע, האויב (נגיפים?) חזק מאיתנו – ואורח החיים נסוג אל אמצעים טבעיים, סוסים, שנושאים שברי טכנולוגיה שמספרים את סיפור ההשמדה.

 

הופכים דף

בעבודה אחרת הציב אפרת שולחן עץ קטן, עליו שני מאווררים חשמליים אטיים משנות ה-60, המשגרים רוח קלה זה לעומת זה. בתווך, ביניהם, מונח ספר תנ"ך פתוח. דפיו מיתדפדפים ברוח הקלה. מישהו גדול מאיתנו מחליט מתי בדיוק להפוך דף, ולעבור לעולם אחר.

עונה טובה להכחדה

תמונה שצילמה בימים האחרונים פביאנה ויטנברג-שמאי בשביל החברה להגנת הטבע, ובה נראים יעלים מטיילים על הטיילת הנטושה מאדם באילת, מהדהדת עבודה אחרת של אפרת: סדרת קטעי וידיאו שצילם  ממנוף בגובה 30 מטרים שהוצב בספארי, ליד המקום שבו מאכילים את הזברות, הג'ירפת, הגנו וכיוצא באלו. בעריכה מוקפדת, שלף אפרת "פריימים" מתוך הרצף, ויצר חללים שמייצגים חיות שהיו ואינן עוד, בעוד שאלה שעדיין קיימות, חיות גם הן על זמן שאול. אחדות מהזברות האלה הוצבו לאחר מכן בעבודות נוספות שלו, בהקשרים נטולי-אדם אחרים. באחת מאותה עבודות הושמו בפי הזברות המילים: אנחנו היינו כאן קודם (וברמז: נישאר גם אחריכם).

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

פביאנה ויטנברג-שמאי – יעלים בטיילת של אילת

 

בתקופות של כיליון, מוכחדים מינים ותיקים ומבוססים. הגדולים הולכים ראשונה. כך מתפנה הזירה ומאפשרת את התפתחותם של מינים חדשים, שאינם צריכים לחשוש מתחרות. כלומר, גם התנאים הסביבתיים, ולא רק חוסנם הגנטי של המינים, שולטים במהלך  האבולוציה, וקובעים מי יחיה ומי ימות.

אחת המסקנות מכך היא, שהפגיעה שפוגעת האנושות בסביבה, עלולה להביא עידן חדש של הכחדה על המינים החזקים, הגדולים והמבוססים החיים כיום בכדור-הארץ, כלומר, עלינו, בני-האדם. יש מדענים הסבורים שמבחינת ההתרחשויות הסביבתיות, כבר בשלו התנאים לכך. לפי תפיסות אלה, התקופה שבה אנו חיים, היא עונה טובה להכחדה.

בני אפרת, "אנחנו היינו כאן קודם"

בני אפרת (1936, ביירות, לבנון), מנסה לומר לנו את זה כבר 30 שנה, מאז פגש את קארל סגאן שהראה לו כמה נתונים על המערכת האקולוגית העולמית, לרבות היכחדות מינים, פלישת מינים שונים לאיזורי מחיה של בעלי-חיים אחרים, ועוד. ואנחנו? אנחנו מתלבשים יפה, נוסעים בשבת בבוקר לשיחה עם האמן בגלריה הממוזגת. שותים יין תוצרת חוץ שהובא בטיסה מדרום צרפת. החיים טובים, עד שמשהו קטן משתבש. ואש אנחנו מתים.

 

כתיבת תגובה

כתובת הדוא"ל לא תפורסם.