Azgad.com » בית המשפט יכריע היום, כנראה, בעניין איי-די-בי. וגורדון גקו כבר אמר על זה ש”זה לא הכסף. זה הכל משחק בין אנשים”.
Azgad.com

ביקורת סרטים וספריםמחשבות
בית המשפט יכריע היום, כנראה, בעניין איי-די-בי. וגורדון גקו כבר אמר על זה ש"זה לא הכסף. זה הכל משחק בין אנשים".

יבשם עזגד | כתיבת תגובה »   Share on Facebook

וולסטריט 2 – הכסף מדבר. במאי: אוליבר סטון. תסריט: אלן לוב.
עריכה: רודריגו פריטו, דויד ברנר, ג'ולי מונרו.

.
הרשת החברתית – במאי: דיוויד פינצ'ר. תסריט: אהרון סורקין.
צילום: ג'ף קרונווט. עריכה: קירק בקסטר, אנגוס וול. מוסיקה:
טרנט רזנור.

.
כשהרחובות מלאים בדם, זה הזמן לקנות נכסים. כשאנשים סובלים,
אפשר להתעשר ממכירת צל חיוור, הולוגרמה של תקווה. מי שמבין
באמת את המשפטים האלה נמצא בעמדת פתיחה טובה להיות
"הדבר הגדול הבא". גורדון גקו, דמות בדיונית שהפכה לאייקון,
למושא הערצה ולפטרון רוחני וירטואלי של ברוקרים ובנקאים
בכל העולם במשך שני עשורים; ומארק צוקרברג, דמות של אדם
אמיתי שהפך לאגדה בחייו, יודעים זאת. הם מבינים ומכירים את
השורשים העמוקים ביותר של המשפטים האלה, את הצופן הגנטי
שלהם. לכן עושים עליהם סרטים.
.
גורדון גקו (מייקל דגלאס החוזר לתפקיד שהביא לו את האוסקר
ב"וולסטריט"), עדיין סבור ש"תאוות הבצע טובה". אבל אחרי
23 שנים בכלא, אליו הושלך בסיום הסרט הקודם (1987) בשל מסחר
באמצעות מידע פנים, הוא כבר יודע בשביל מה היא טובה. היא
לא "השמן על גלגלי הכלכלה החופשי". "זה לא הכסף", הוא מסביר
לברוקר הצעיר ג'ייק (שיאה לה-באף). "זה המשחק בין בני-אדם".
באופן מוזר, זו בדיוק התובנה שאליה הגיע מארק צוקרברג (בגילומו
של ג'סי אייזנברג) ב"הרשת החברתית", ובמקרה שלו, נראה שגם
בחיים האמיתיים.
.
"לא מספיק לספר לנו מה אדם עשה", אומר העורך לכתב שלו,
שהביא לו מאמר על מותו של איל העיתונות צ'רלס פוסטר קיין,
ב"האזרח קיין" של אורסון וולס. "בשביל להביא סיפור טוב באמת,
אתה חייב לבדוק מי הוא היה". במילים אחרות, המשפט שהפך
מאז למנטרה של עורכי המגזינים בכל העולם: אל תספר על.
הבא את. במאי "הרשת החברתית", דייוויד פינצ'ר (שמאחוריו
אבני דרך בהיסטוריה של הקולנוע, כמו "מועדון קרב", ו"סיפורו
של בנג'מים באטן"), ידוע כמעריץ של וולס. לכן, אולי אפשר
להבין שהוא חיפש לעצמו נושא שיזכיר את "האזרח קיין". מארק
צוקרברג, כמו קיין, גם הוא עוסק בסוג של תקשורת, גם הוא אדם
בודד עד כדי כאב, גם הוא עשיר במידה בלתי נתפסת וגם הוא
אדם מסוכן שפגיעתו רעה.
.
חוני המעגל, כלומר גקו, מתעורר וחוזר לחיים אחרי 23 שנים. והוא
מתעורר לחלום בלהות: הוא עני. מרושש. אין דבר שמפחיד אנשים
עשירים יותר מאשר להתרושש ולהיות "מושלכים" לחיים של אנשים
רגילים. אבל בנוסף לכל, גם גקו נקרע מגעגועים. געגועים לבתו
אותה נטש, מכורח, כשהלך לכלא. לצוקרברג ולגקו, אין בסופו של
דבר, אפילו חבר אמיתי אחד. ואם כבר לבד, אז לפחות שיהיה
בתנועה.
.

.
אם כבר לבד
.
מילים ולחן: מיכה שטרית
ביצוע: החברים של נטאשה
.
ולא כמו בעבר ולא כמו שדובר
הכל עומד לא זז.
עצב גשם אהבה, לא משנים דבר
משהו מת, משהו נגמר.
אהבה רחוקה ברכבת תחתית שחוצה בלונדון איזושהי כיכר,
לי כותבת "קצת קר עכשיו, מתי אתה בא?"

מיליוני אנשים לבד, ואם כבר לבד אז שיהיה בתנועה,
שנתחמם, שלא נקפא, שלא נשתגע.

זה משתנה אבל לאט ומשנה כל כך מעט
איפה אני ואיפה את?
את לא כאן את בראש את ברכבת תחתית
ואולי את בכלל לא אמיתית
והמצאתי ש… קר וש… איכפת לך
מתי אני בא.
.
צוקרברג ב"הרשת החברתית", יודע שיוכל להיות עשיר
בכל רגע שירצה בזה. השאלה היא רק בכמה כסף מדובר,
וממה בדיוק עושים אותו. צוקרברג רוצה את הכסף, אבל הרבה
יותר הוא רוצה להיות מגניב. גקו רוצה את הכסף כדי להראות
לחבר'ה מה (או כמה) בדיוק הוא שווה – ולצאת "קול". זה לא
הכסף. זה משחק בין אנשים.
.
"וולסטריט" המקורי הפך ללהיט, בין היתר מפני שחודשיים לפני
שיצא לאקרנים (דצמבר 1987), נפל שוק המניות בארה"ב ב-40%
תוך פחות משבועיים. אנשים רצו לראות את הסרט כדי לנסות
ולהבין מה קרה, ולמה. או כדי להבין מה מנהלי תיקי ההשקעות
עושים, בדיוק. גקו, בסרט, התווה מסלול שהוביל היישר לגולדמן
סאקס, לאנרון ול"וורלדקום". הברוקרים משתמשים בכסף של
הציבור, כדי להמר נגד הציבור, והם מרוויחים בכל מקרה, והציבור
נוטל סיכונים גבוהים בבלי דעת. כך יעשה למי שיושב במושב
האחורי, כשעיניו מכוסות במטלית. בעשור שבין 1987 ל-2007
הרוויחו החברות בבורסה האמריקאית מאות מיליארדי דולרים
מהציבור. אז מה רוצים מצוקרברג, שמצדו מדבר על הציבור
כעל "בהמות".
.
מי שקנה מניות בתקופת הזוהר של גקו (1987), ומכר אותן עשר
שנים מאוחר יותר, הכפיל את השקעתו פי תשע. צוקרברג התחיל
עם חשבון של 1,000 דולר (שלא היו שלו), ותוך עשרה חודשים
בלבד הכפיל את הסכום הזה פי מיליון – והגיע למיליארד הראשון.
מדובר בתחרות בין אצן אולימפי למטוס על-קולי.
.
מה המסקנה מתוך זה? למעשה, יש שתי מסקנות. הראשונה:
העשירים הם כמו כולם. גם הם מתגעגעים לבנותיהם, ורוצים
להיות מקובלים חברתית. השנייה: העשירים שונים מבני-האדם
הרגילים, המשמשים להם "מטרות", חומרי גלם, דלק לבעירה.
העשירים זקוקים לריגושים חזקים יותר, החזון שלהם
רחוק וגבוה יותר, טעמם רגיש יותר. העשירים מחזיקים את
הכסף שלהם בתיק חום, בתוך גן החיות. גן חיות? מי כאן
החיות? האנשים הרגילים? כדי לענות על השאלה הזאת
צריך לחשוב מי מתבונן במי. החיים של מי משמשים לבידורו
ולשעשועו של מי.
.

.
Baby you are a reach man
The Beatles, from Magical Mystery Tour
.
How does it feel to be
One of the beautiful people?
Now that you know who you are
What do you want to be?
And have you travelled very far?
Far as the eye can see.
How does it feel to be
One of the beautiful people?
How often have you been there?
Often enough to know.
What did you see, when you were there?
Nothing that doesn't show.
Baby you're a rich man,
Baby you're a rich man,
Baby you're a rich man too.
You keep all your money in a big brown bag inside a zoo.
What a thing to do.
Baby you're a rich man,
Baby you're a rich man,
Baby you're a rich man too.
How does it feel to be
One of the beautiful people?
Tuned to a natural E
Happy to be that way.
Now that you've found another key
What are you going to play?
Baby you're a rich man,
Baby you're a rich man,
Baby you're a rich man too.
You keep all your money in a big brown bag inside a zoo.
What a thing to do.
Baby you're a rich man…
.

.




כתיבת תגובה משלך לקטע