Azgad.com » תהיו טובים, והכל יהיה טוב. ג'ון רולס מציע תיאוריה של צדק שמבוססת על סוג מסוים של בערות
Azgad.com

ביקורת סרטים וספריםמדעמחשבות
תהיו טובים, והכל יהיה טוב. ג'ון רולס מציע תיאוריה של צדק שמבוססת על סוג מסוים של בערות

יבשם עזגד | כתיבת תגובה »   Share on Facebook

צדק כהוגנות – הצגה מחודשת מאת ג'ון רולס. תרגום מאנגלית: דפי אגם-סגל. ספרי
עליית גג וידיעות ספרים. 407 עמודים (כולל הקדמות, ביוגרפיה, ביבליוגרפיה מפתח
מושגים ואחרית דבר). 98 ₪

.
.
נניח, רק נניח, שהעם היה מחליט – "צדק חברתי", הממשלה הייתה מפנה את הדרך
והמפגינים מרוטשילד היו ניגשים למלאכת קביעת הכללים והחוקים של החברה
האוטופית שתקום כאן. מה באמת היה קורה כאן? ג'ון רולס, בספרו "תיאוריה של צדק"
(1971) הציע ניסוי מחשבה שבו אנשים חסרי היסטוריה (כמעט כמו חלקיקים קוונטיים),
יכולים לעשות זאת. למה חסרי היסטוריה? מכיוון שאנשים קונקרטיים, ממעמד חברתי-כלכלי
מוגדר, בעלי השקפות פוליטיות, ערכיות ומוסריות מגובשות, ישמשו כסוכנים של האינטרסים
האישיים והמעמדיים שלהם, ואז ה"משחק" יהיה מכור, ובמידה רבה, לא מעניין.
.
לכן הציע רולס – כניסוי מחשבתי תיאורטי – להטיל על התהליך (למשל, על כיכר
טקסים, או כיכר א-תחריר) "מסך של בערות", כלומר, של חוסר ידע. מכיוון שמסך הבערות מסתיר
מכל משתתף את כל הפרטים המבחינים בינו לבין האחרים (כמעט כמו חווה ואדם
בגן עדן, לפני הנגיסה הראשונה בפרי עץ הדעת), מתקיים במצב ההתחלתי הזה
שוויון אמיתי.
.
מסך של בערות
.
במצב הזה מתחילים המשתתפים בניסוי לקבוע לעצמם את כללי המשחק בחברה

החדשה שהם מייסדים. הם בוחנים תפיסות צדק ותורות מוסר שונות, מבררים

ערכים שונים, הם מנהלים ויכוחים ודיונים עקרוניים מבלי לדעת כיצד הם ישפיעו

על המצב של כל אחד מהם בעולם האמיתי. לפי רולס, במצב עניינים כזה, מתחת

למסך הבערות, יתנהלו הדיונים והמשא-והמתן על-פי עקרונותיה של תורת

המשחקים, מה שיוביל לכך שהעקרונות שייבחרו להנחות את אורח החיים בחברה

העתידית יהיו אלה שיעניקו למשתתפים מקסימום "טובין ראשוניים" – אלה

המשאבים הבסיסיים הנחוצים באמת לחיים. בלי מותרות. במילים אחרות, מבעד

למסך הבערות, הרצון הרציונלי להימנע מסיכונים מיותרים יוביל את משתתפי

הניסוי לבחירה בסוג של "הרע במיעוטו". למשל, סביר ביותר שמי שלא יודע אם

לאחר הרמת המסך יהיה עבד או אדון, יעדיף לקבוע מראש שבחברה העתידית לא

תותר כלל עבדות. באותה מידה סביר שהרוב בכיכר א-תחריר הדמיונית, המוסתרת

מתחת למסך הבערות, יבחר להתיר חופש דת ומצפון במדינה.

.

שוק הרעיונות החופשי
.
לפי רולס, כשיורם מסך הבערות, יתברר שהמשתתפים בניסוי בחרו צדק כהגינות,

חירות ושוויון הזדמנויות. בדרך זו המחיש את תפיסתו הבסיסית, שלפיה אנשים בעלי

השקפות פוליטיות, חברתיות וכלכליות שונות, המקיימים אורח חיים שונה, יכולים

להגיע לעמק השווה ולהסכים על עקרונות צדק שיאפשרו לכל האזרחים באותה

חברה לחיות יחד בביטחה. תפיסה זו (שמזכירה מצד האמנה החברתית את הובס ומצד

האוטופיה את מארקס), מבוססת על הגדרת החברה כ"מערכת הוגנת של שיתוף פעולה

חברתי לאורך זמן", ועל הגדרת האזרחים המשתפים פעולה ביניהם כ"אזרחים חופשיים

ושווים הנהנים מזכויותיהם לאורך כל חייהם". הנחה נוספת מתנה שהחברה שבה מדובר

תהיה "מוסדרת היטב", במובן הזה שהיא תפעל על-פי תפיסה ציבורית של צדק; שתפיסת

הצדק תהווה "חובה" ולא "רשות"; ו… ש"לכל אזרח יהיה חוש לצדק". מי שמרגיש קצת

מרומה בנקודה הזאת, יכול להצטרף למבקריו הלא מעטים של רולס, שאחדים מהם אף

הגדילו לטעון שהוא מצליח לשכנע את מי שמאמין בתפיסותיו מלכתחילה, כלומר,

שטיעוניו לא יכולים לשכנע בדיון ענייני רציונלי בין אנשים שטרם גיבשו את תפיסותיהם.

מי שרוצה להרהר כאן במשמעותו של "מסך הבערות" – עושה זאת על אחריותו שלו.
.
שוק הרעיונות החופשי יוביל, לפי רולס, לכך שאי-שוויון כלכלי-חברתי (חלוקת העושר
והמעמד החברתי) יותר רק אם הוא מועיל לכל החברים בחברה, ובמיוחד לחלשים ביותר.
כלומר, שיפור במצבם של העשירים יהיה מוצדק ומותר רק אם יביא, במקביל (לא
"בעתיד") לשיפור במצבם של החלשים. לכאן מוצמד עיקרון של שוויון הזדמנויות
הוגן בקבלת משרות ומעמד בחברה. שבהיעדרו מופעלת מיד מערכת של "העדפה
מתקנת".
.
"צדק כהוגנות – הצגה מחודשת" הוא הסיכום הכולל האחרון שכתב רולס לפני
מותו בשנת 2002, וככזה הוא מהווה אבן בניין מרכזית במחשבת המאה ה-20.
תנועות שונות,במקומות רבים בעולם פועלות כיום בהשראת תפיסת הצדק
של רולס. האם העקרונות האלה ברי השגה? האם תיתכן חברה שתתנהל כאילו
כלליה וחוקיה נקבעו מתחת למעטה "מסך הבורות"?
.
חיים בעולם אחר
.
לפני שמנסים לענות על השאלות האלה, יש מי שיהרהר בשאלה אם באוכלוסיה
שמקיימת מערכת כללי התנהגות שיוצרת שיווי משקל חברתי מבוסס כל-כך,
תתקיים בכל זאת אבולוציה כפי שאנו מכירים אותה? מישהו אחר ייזכר אולי בכלל
הבודהיסטי האומר שמי שרוצה להגיע לגן עדן צריך להקפיד בחייו על דבר אחד
בלבד: "להיות טוב". ובעצם, סטיבן שפילברג (כן, כן), ביטא את זה בתמציתיות
מרבית בסצינת הפרידה של E. T. מאליוט, שהגירה נהרות של דמעות בכל
העולם: E. T. פונה לחללית. הוא חוזר לרגע. אליוט נחלץ מאחיזת אמו, פורץ
את טבעת סוכני ה-FBI ומתייצב בהתרסה מול ידידו החדש. E. T. מפיק יבבה
מתנצלת, אבל שולף אצבע מוארת, מתרה באמצעותה באליוט ותובע ממנו:
"תהיה טוב". אליוט מהנהן. E. T. עולה במדרגות. דמעה זולגת. החללית
ממריאה לעולם אחר, שבו, אולי, הבריות יכולות באמת לעטות צעיפים של בערות,
שיבטיחו להם חיים טובים יותר.
.
.




כתיבת תגובה משלך לקטע

 Plugin developed by Jon Fox