Azgad.com » טייס בודד הוא הלב. סיפור על אנשים שיודעים לעוף – עד שהם מקבלים ביקור של מומחים מהאקדמיה. או עיתונאים
Azgad.com

ביקורת סרטים וספרים
טייס בודד הוא הלב. סיפור על אנשים שיודעים לעוף – עד שהם מקבלים ביקור של מומחים מהאקדמיה. או עיתונאים

יבשם עזגד | 3 תגובות »   Share on Facebook

.
.
.
.
.
The Little Girl Who Could Fly
.
ספר אלקטרוני מאת אלית אבני-שרון, על-פי סיפור של קארל צ'אפק.
.
בצבא אולי כל הדברים נחלקים לשלושה חלקים. אבל בעולם האמיתי,
החלוקות הבסיסיות ביותר הן תמיד חלוקה לשני חלקים (לא בהכרח
שווים). כך, למשל, כל החומר ביקום נחלק לשני סוגי חלקיקים: פרמיונים
(חלקיקי חומר) ובוזונים (חלקיקים נושאי כוחות). עולם החי והצומח
נחלק (ברובו המכריע) לזכרים ולנקבות. אבל בני-אדם נחלקים לשתי
קבוצות בסיסיות עוד יותר: אלה שיודעים לעוף, ואלה שלא מאמינים להם.
.
פעם הייתה לי שכנה שידעה לעוף. כך נפתח סיפור קומיקס קצר (כפולת
עמודים אחת), מאת אלית אבני-שרון, שנדפס בקטלוג התערוכה "קומיקס
ישראלי 1995 – 2010" במוזיאון הישראלי לקריקטורה ולקומיקס, חולון,
אוצרת: גלית גאון. עד שיום אחד, באמצע הקומיקס, נקשו על דלתה
שלושה גברים בשחור שהציגו את עצמם: "אנחנו נציגים רשמיים של
האקדמיה".
.
אם לשכנה שידעה לעוף היה מעט שכל בקודקודה, זה היה הרגע שבו
היה עליה להסתובב בכיוון ההפוך – ולהתחיל לרוץ ככל שיישאוה רגליה.
אבל, כפי שאפשר לראות בקומיקס, השכנה הייתה בחורה חייכנית
ועגלגלה, מאלה שלא ממש נזכרים בגעגועים בשיעורי הספורט בבית-
הספר. היא גם הייתה – כמו אנשים אחרים שיודעים לעוף – בעלת
גישה חיובית לחיים.
.
החבר'ה מהאקדמיה רצו, כמובן, למדוד ולבקר את מסלולן הטיסה של
השכנה. והיא, כמובן, שמחה להדגים להם את יכולתה. ואז, כמובן,
החבר'ה מהאקדמיה מדדו, ושקלו, וחידדו ומיקדו ושיקפו:
.
לא טוב.
לא משהו
לא מרשים
גובה לא מרשים
המהירות לא מסחררת
הזווית לא מדויקת
לאט מדי
נמוך מדי
עקום מדי
לא מוצלח
לא עובר
לא קרוב אפילו
חלש
עלוב
זה כל מה שאת יודעת?
.
"לקראת ערב", מסכמת אלית, "השכנה שלי כבר לא ידעה לעוף".
.
.

.
.
הקומיקס הזה מבוסס על סיפור קצר של קארל צ'אפק (1890 – 1938), הנכלל
באסופת סיפורים הקרויה על-שמו – האיש שידע לעופף. צ'אפק נהג
להתבונן בעולם ובבריות המאכלסות אותו במעין מבט אלכסוני, חומל.
הוא תיאר את מה שראה בסגנון הומוריסטי דק ומריר.
.
צ'אפק הקדים את זמנו בהרבה תחומים. בין היתר המציא את המילה "רובוט"
במחזה האירוני RUR, תיאר פרויקט לייצור פצצה אטומית והזהיר ממשטר
טוטליטרי השוטף את מוחותיהם של נתיניו.
.
הסיפור "האיש ידע לעופף" מספר על מר טומשיק, שחולם שהוא עף.
מי לא חלם חלום כזה? אבל מר טומשיק הולך (מדלג) צעד אחד נוסף.
הוא פשוט מנסה את זה. ואז, להפתעתו שלו, הוא מתרומם ועף.
טומשיק מנסה לגלות את האפשרות הנפלאה לשאר האנשים (לאנשים
שיודעים לעוף יש גישה חיובית לחיים, כבר אמרנו). הוא פונה
לעיתונאי. ומכאן, הכל היסטוריה ידועה ומוכרת.
.
.

.
"האיש שידע לעוף" יצא לאור בעברית לראשונה בשנת 1977, בהוצאת דביר
ובתרגום של דב קווסטלר. מהדורה מחודשת יצאה לאור בהוצאת מחברות
לספרות בשנת 2010.
.
.

.
.
אלית אבני-שרון לקחה את הסיפור הזה לשני מדיומים מפתיעים. הראשון
הוא דף הקומיקס שתואר בראשית המאמר. השני הוא גרסת אפליקציה
לאייפד (ספר אלקטרוני), המוצעת כיום ב-Itunes ואשר כוללת מרכיבים
אינטראקטיביים רבים, כגון אפשרויות שונות ללבושה של הילדה,
אפשרויות לסידור חדרה, הצעצועים שלה, ועוד..
.
http://itunes.apple.com/au/app/the-little-girl-who-could-fly/id504314357?mt=8&ign-mpt=uo%3D2
.
.

.
.

.
.
זו גרסה מפתיעה ממש, שכן היא לוקחת את האירוניה
המרירה והחומלת של צ'אפק כל הדרך עד לעולמם של
ילדים צעירים, מגיל ארבע ומעלה. והמחליפים – בעלי
החליפות השחורות – לעיתונאים של צ'אפק ולמומחי
האקדמיה של גרסת הקומיקס של אלית אבני-שרון,
היא הברקה של ממש, שאותה נשאיר בגדר הפתעה.
.
.

.
.
יש אנשים שיש להם רישיון להרוג (אלה עם כל האפסים האלה בקידומת),
ויש אנשים שיש להם רישיון לצייר. כזאת היא אלית אבני-שרון.
.
.

.
.
היא ילידת הארץ, בוגרת בית-הספר לתקשורת חזותית- “אסכולה”,
מתגוררת בתל-אביב ומאיירת עצמאית, זה 15 שנה, לעיתונים,
מגזינים, ספרי ילדים והוצאות לאור. הא מעצבת דמויות ומוצרים,
אופנה, מותגים, משחקים וצעצועים. בין לקוחותיה משרדי פרסום,
חברות שיווק, קד"מ ויחסי ציבור, גופים ציבוריים גדולים ואנשים
פרטיים. עבודותיה מופיעות במדיומים שונים: סלולרי, אינטרנט ופרינט,
בארץ ובמדינות רבות נוספות.
.
הנה לינק לספר האלקטרוני ב-Itunes.
.
The Little Girl Who Could Fly
.
http://itunes.apple.com/au/app/the-little-girl-who-could-fly/id504314357?mt=8&ign-mpt=uo%3D2

.
כתיבה, התאמה לילדים וציור: אלית אבני-שרון.
קריאה: גבריאלה לואיס
מוסיקה ואפקטים: ערן ברקני
הוצאה לאור והפקה: YellowPixie
.
.
והנה לינק לאתר של אלית אבני-שרון
.
http://www.elite-illustrator.com/
.
.
הנה לינק לסרטון על הספר הדיגיטלי- ביו טיוב
.
http://www.youtube.com/embed/l_vw83O0Dpw
.
.
והנה לינק לפוסט באתר של אלית, על תהליכי העבודה על הספר הדיגיטלי:
.
http://elite-illustrator.com/2012/03/01/my-first-digital-interactive-book/
.
.

.
.




3 תגובות לקטע “טייס בודד הוא הלב. סיפור על אנשים שיודעים לעוף – עד שהם מקבלים ביקור של מומחים מהאקדמיה. או עיתונאים”

  1. My first Digital Interactive Book !!! — הבלוג של אלית כתב\ה:

    […] מאמר ביקורת מדעי מאת פרופסור יבשם עזגד : […]

  2. ליאורה גרוסמן כתב\ה:

    אלית, אני מאוהבת בטקסט של הקומיקס שלך. יפהפה וכל הכבוד. את עפה ממש בגובה הנכון, לטעמי לפחות.

  3. יבשם עזגד כתב\ה:

    אלית, אולי הייתי יכול להיות דוקטור לפיסיקה גרעינית – אבל אני לא.

    ליאורה, אני מסכים. אלית מפליאה לעוף בחן רב.

כתיבת תגובה משלך לקטע

 Plugin developed by Jon Fox