עקרון עליונות ההיסטוריה – "הצופים בכוכבים" ושאר ספרי וליקובסקי

הנה עוד מעט מידע על ספרים אחרים של עמנואל וליקובסקי.
.
מלבד "עולמות מתנגשים" ו"ארץ רעשה", פירסם וליקובסקי מספר
ספרים נוספים. בין אלה אפשר למנות את "הצופים בכוכבים" – זיכרונות
מהוויכוחים שהתעוררו בעקבות פרסום ספרו הראשון, ו"תקופות בתוהו" –
סדרה של מספר כרכים שבהם הציע לשנות את לוח הזמנים ההיסטורי המצרי,
כדי להתאימו לאירועים המתוארים בתנ"ך.
.
המניע להצעה הזאת הוא, בבסיסו, אותו מניע שעומד מאחורי כתיבתם
של "עולמות מתנגשים" ו"ארץ רעשה": השאיפה להוכיח באופן מדעי, שכל
הכתוב והמתואר בתורת ישראל, אכן התרחש במציאות. שהתורה מתארת
באמינות מרבית את ההיסטוריה כהווייתה.
.
הבעיה היא, שבכתבים מצריים שמתייחסים לתקופה שבה אירעה – לפי
הנחות אחדות – יציאת מצרים, לא נזכר כלל אירוע דומה לזה, וגם אין
בהם רמזים להתחוללותה של שרשרת אסונות כמו זו שמתחייבת מתיאור עשר
המכות שהוריד הקדוש ברוך הוא על המצרים. עובדה זו העמידה את תיאורי
התורה בספק מסוים.
.
תקופות בתוהו
.
ב"תקופות בתוהו" מציע וליקובסקי לוח זמנים מצרי חדש, שנראה כי
הוא עשוי ליצור תיאום בין תיאורים מצריים עתיקים לבין תיאורי תורת
ישראל. כך למשל, פפירוס איפובר שלפי לוח הזמנים המקובל יוחס לתקופה
אחרת לחלוטין, מיוחס לפי לוח הזמנים החדש של וליקובסקי, לתקופה שבה
אירעה יציאת מצרים. ביריעת הפאפירוס הזאת מתוארים אסונות שעשויים
להזכיר ולהתאים לעשר מכות מצריים.
.
הזזת שעון ההיסטוריה, כפי שמציע וליקובסקי, נוטלת גם את זכות
הבכורה בעניין יסוד האמונה הדתית הראשונה באל אחד ויחיד, מפרעה
אחנאתון, ומעניקה אותה – בדיוק לפי הכתוב בתורה – למשה. היא גם
מזהה את מלכת שבא שבאה אל המלך שלמה, עם המלכה המצרית חתשפסות.
.
ספרים נוספים הם" הצופים בכוכבים – "זכרונות מהוויכוחים
הגדולים שהתחוללו בעקבות הוצאתו לאו של "עולמות מתנגשים". עוד
יצאו מתחת ידיו "אדיפוס ואחנאתון" – ספר המציע הקבלה פסיכולוגית בין שתי
הדמויות האלה, וכן ספר מסות שמציע הסבר פסיכולוגי לתופעה שווליקובסקי
האמין בקיומה: הנטייה הקולקטיבית של בני-האדם למחוק מזכרונם את האסונות
הטראומטיים של התנגשויות העולמות בעבר. בין היתר הוא מציע במסות
האלה תיאוריה שלפיה פיתוח כלי נשק גרעיניים, הוא תולדת שאיפה לא
מודעת לחוות מחדש את חוויות ההרס, החורבן והאובדן הנשכחות.
.
אחד מהסיפורים המשונים ביותר
.
וליקובסקי ורעיונותיו זכו להתייחסויות ולאיזכורים מעטים יחסית
בישראל. במאמר שפירסם בחמישי באפריל 1953 במעריב, כותב ד"ר עזריאל
קרליבך: "זהו אחד מהסיפורים המשונים ביותר שנפל בחלקי לספרם, ואיני
יודע כיצד להתחילו, ואתקשה לסיימו". ולאחר תיאור מפורט למדי של
רעיונות וליקובסקי, לרבות אלה הכלולים ב"עולמות מתנגשים", הוא
מסיים: "להלכה, אפשר מאוד כי וליקובסקי צודק בכל, אבל גם אם לא כך
יהיה, אפשר שהוא צודק פה ושם באשר להנחות בודדות, ודי בכך כדי לאשר
את התנ"ך ולהעמיד את ישראל בראש התור… והזוכים במקרה הזה נהיה
אנחנו – שנמצא את עברנו ואת מקומנו בתולות התרבות האנושית".
.

3 תגובות

  1. אני מחזיק שלושה מתוך ספריו על המדף, בעיקר בתור השראה לחשחבה חתרנית ואחרת.

    מה מעמד התיארוך ההיסטורי שלו כיום? האם בקרב האקדמיה יש חוקרים התומכים בדעתו או שהוא ודעותיו נקברו מחוץ לגדר?

  2. הנה כמה תלמידים שלו (לפחות הלכים בדרכו):
    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4209814,00.html

    • יבשם עזגד on 30 במרץ 2012 at 15:01

    רעיונותיו של וליקובסקי נחשבים כיום לאנקדוטה בדברי-ימי המדע. כיום ברור לכל שרעיונותיו האסטרונומיים אינם נכונים, ומכאן, כמובן, נגזר הכל. אבל נכון שאפשר ללמוד ממנו משהו בהלכות מקוריות, אמונה בדרך ודבקות במטרה. התכונות האלה נחוצות מאוד, כפי שלמדנו לא אחת, למדענים שרעיונותיהם הנכונים נתקלים בהתנגדות

כתיבת תגובה

כתובת הדוא"ל לא תפורסם.