וענונו? ונונו? ואנונו? מי? תעלומה בת 25 שנים באה אל פתרונה, תוך כדי דיון מחודש בשאלת הגרעין וישראל

.
לפני 25 שנים בדיוק, באוקטובר 1986, פירסם ה"סאנדיי טיימס" תחקיר מפורט על עוצמתה
הגרעינית של ישראל. התחקיר התבסס בחלקו הגדול על עדותו של מרדכי ואנונו (אז בן 31) שעבד
כטכנאי גרעין ב"מכון 2", בונקר סודי בקרייה למחקר גרעיני (קמ"ג) שליד דימונה.
.
העיתונות הישראלית התפוצצה מרוב מאמץ לגשר על המרווח המתרחב בין האינטגריטי העיתונאי
המקצועי, לבין החובה הלאומית (ראש הממשלה דאז, שמעון פרס, כינס את עורכי העיתונים והתרה
בהם שלא לפרסם את הסיפור. שם, ככל הנראה, נולד הביטוי "על-פי פרסומים זרים", שמשמש מאז
כמעקף נוח שמאפשר לעיתונות הישראלית ללכת עם ולהרגיש בלי). בכל אופן, שם גם נולדה תעלומה
קטנה יותר: איך מאייתים את שמו של גיבור הפרשה, מרדכי ואנונו. היו שגרסו "וענונו", היו שטענו
"ואנונו", והיו שפישטו את העניין והעדיפו "ונונו". העניין הוא שכל עיתון עשה שבת לעצמו, ודבק
בה. כך החלה מלחמת "וענונו-ואנונו-ונונו" שלא הגיעה לפורקנה. לא הוכרז ניצחון, והסכסוך,
כמון סכסוכים אחרים באיזורנו, לא נפתר, אלא "נוהל".
.
עד לסוף השבוע הזה, שבו "ידיעות אחרונות" פירסם, לרגל חצי היובל לפרשה, מאמר על חייו של
מרדכי ואנונו בתל-אביב. בין כל שאר המילים, המובאות והתצלומים, הופיע תצלום קטן וצנוע יחסית,
של שלט הדלת בביתו של ואנונו. ושם היה כתוב, בפשטות, "ואנונו". כלומר, אם בעל הדבר, בעל השם
כותב כך, חזקה על כולנו שנכבד את החלטתו באשר לשמו שלו. השאלה למה נאלצנו לחכות 25 שנים
לפתרון התעלומה, תישאר כנראה ללא מענה.
.
מעצמה גרעינית
.
מעדותו של ואנונו, שנבחנה, לדברי ה"סאנדיי טיימס" על-ידי מומחים שונים, עולה שישראל הייתה כבר
בשנת 1986 המעצמה הגרעינית השישית בעוצמתה בעולם (אחרי ארה"ב, בריה"מ, בריטניה, צרפת וסין).
לדברי ה"סאנדיי טיימס", העריכו המומחים שבחנו את הראיות שהמציא ואנונו, כי ב"מכון-2"
מפיקים כ-40 קילוגרם פלוטוניום-239 בשנה, כמות המספיקה לייצור עשר פצצות ביקוע גרעיניות,
בסדר הגודל של הפצצה שהוטלה על נגאסאקי (אם כי נראה שהפצצות הישראליות קטנות, קלות
ויעילות בהרבה מאותה פצצת אטום ראשונה). אותם מומחים מעריכים, כי בשנות ה-80 פיתחה
ישראל, והחלה לייצר, פצצות מיזוג מימניות. מכאן הסיקו שבידי ישראל כמה מאות ראשי נפץ
גרעיניים, בעלי עוצמות הרס שונות.
.
בין המדענים שבדקו את עדותו של וענונו, היו ד"ר תיאודור טיילור שעמד בראש תוכנית הבדיקה
של נשק גרעיני, בפנטאגון, וד"ר פרנק ברנבי, מדען גרעין בריטי שעסק באחרונה בפיקוח על תפוצת
הנשק הגרעיני בעולם.
.
ואנונו, שפוטר מעבודתו בקמ"ג יחד עם 180 עובדים נוספים, בשל קיצוצים תקציביים, העיד שחרף
אמצעי הביטחון החריפים, הצליח להכניס, טרם פיטוריו, מצלמה ל"מכון-2". כדי להבין את הקושי
הכרוך במבצע מעין זה, צריך להכיר את סדרי העבודה בקמ"ג, באותם ימים. לפי ואנונו, מדי בוקר,
בשעה שבע, דהרו 40 אוטובוסים בכבישי הנגב. במרחק 15 קילומטרים מדימונה, הם פנו לכביש צדדי,
ועוצרו מול מחסום צבאי. בדיקה ביטחונית חפוזה – והאוטובוסים מורשים להמשיך במסעם. כעבור
שלושה קילומטרים נוספים, הם נעצרים שוב, הפעם לבדיקה ביטחונית מקיפה יותר.
.
סביב שטח הקמ"ג, מתוחה גדר חשמלית, ומאחוריה דרך מגורפת, המקלה על גילוי עקבות רגליים.
פטרולים רגליים ומוטסים במסוקים נעים בסביבה ללא הרף. עמדות תצפית ממוקמות על הגבעות
הסמוכות. סוללות טילים מצויות בכוננות מתמדת, להפלת כל מטוס שיחדור לתחום האווירי שמעל
למתקן. האוטובוסים המסיעים את 2,700 מדעני וטכנאי הקמ"ג מגיעים בשעות קבועות, לפי שעות
המשמרות במתקן.
.
הקמ"ג כוללת עשרה מכונים. מכון-1 הוא הכור הגרעיני, מבנה בעל כיפה כסופה שקוטרה כ-20
מטרים. במכון-4 מטביעים את הפסולת הרדיואקטיבית בזפת ואורזים אותה בחביות הנקברות במדבר.
לפי ואנונו, רק 150 עובדים רשאים לעבור את דלתותיו של מכון-2. זהו מבנה דו-קומתי לא גדול, אך
קירותיו העבים, המסוגלים לעמוד בפני הפצצה כבדה, ומגדל המעלית על גגו (לשם מה צריכים מעלית
במבנה דו-קומתי?) מסגירים את ייחודו. עד כמה שיישמע הדבר מוזר, במשך שנים רבות די היה בגוש
בטון פשוט זה, כדי להסתיר את סודותיה הגרעיניים של ישראל מלווייני הריגול המתוחכמים של ארה"ב
ובריה"מ גם יחד. לפי ואנונו, מתחת למבנה התמים לכאורה, צופן "מכון-2" בונקר תת-קרקעי ענק,
שש קומות עומקו, שבו מיוצרים רכיביהן של פצצות הגרעין הישראליות.
.
מרדכי ואנונו, יליד 1954 עלה לארץ ממרוקו ב-1963. משפחתו השתקעה בבאר-שבע. לאחר שהשתחרר
בדרגת סמל מחיל ההנדסה, ניסה ללמוד פיסיקה באוניברסיטת תל-אביב, אך נכשל, וחזר הביתה. בקיץ
1976 ראה מודעה שביקשה טכנאים מתלמדים לעבודה בקמ"ג. אחרי ראיון (אתה שותה? משתמש בסמים?
יש לך עבר פלילי? מה שאיפותיך הפוליטיות?), קיבל מכתב קבלה לעבודה. זה היה בנובמבר 1976.
אחרי קורס בסיסי קצר, החל, בפברואר 1977, לעבוד.
.
ביומו הראשון, נלקח ואנונו, יחד עם עובדים חדשים אחרים, לבית-ספר בתוך התשלובת, שם נדרש
לחתום – וחתם –על התחייבות לשמירת סודיות. אחר כך קיבל את תג הביטחון שלו, מספר 9657-8.
לאחר מכן עבר השתלמות בסיסית אצל מדען בשם פרחי. ההשתלמות התמקדה בפיסיקה גרעינית
בסיסית ובכימיה גרעינית, עם דגש על פלוטוניום, אורניום ורדיואקטיביות. אחרי ההשתלמות הזאת,
קיבל ואנונו תג ביטחון חדש, מספר 320 שהקנה לו רשות כניסה ל"מכון-2", וגם תא פרטי עם מנעול
(מספר שלוש).
.
שש-בש
.
בסוף יוני נקרא ואנונו למילואים, אך הקריאה בוטלה משנודע מקום עבודתו החדש. בשבעה באוגוסט
1977 הוא החל בעבודה סדירה ב"מכון-2" במשמרת הלילה. בעבודה זו התמיד תשע שנים.
.
שש הקומות התת-קרקעיות של "מכון-2" נחלקות ליחידות ייצור ממוספרות. בדרך-כלל, העובדים
רשאים לשוטט במכון בשעות העבודה. חבריו של ואנונו העדיפו לשחק שש-בש. הוא העדיף לשוטט
ולהתבונן מסביב. הוא עבד, או ביקר, ב-33 יחידות ייצור הכלולות ב"מכון-2": מפרץ ההעמסה
הגדול שבו פרקו המשאיות את מוטות האורניום שהוצאו מליבת הכור, היחידה שבה מסירים את
ציפוי האלומיניום מהמוטות המכילים גם פלוטוניום (שהוא תוצר לוואי של פעולת הכור), ומתקני
הטיפול השונים המשמשים להפרדת הפלוטוניום. תשעה "כפתורי פלוטוניום", כל אחד במשקל
130 גרם, מיוצרים ב"מכון-2", לפי ואנונו, מדי שבוע. במשך 34 שבועות בשנה שבהם המתקן
פעיל, הוא מפיק כ-40 קילוגרם פלוטוניום-239. בערך פי שש מההערכות המפליגות ביותר על
כושר הפרדת הפלוטוניום של ישראל, שרווחו באותה עת.
.
נתונים אלה מצביעים, לכאורה, על שעוצמתו של הכור הממוקם בקמ"ג מגיעה לכ-150 מגוואט.
"סאנדיי טיימס" מצביע על רכישות שונות של דלק גרעיני שביצעה ישראל, המוכיחות, לטענתו,
שהכור בקמ"ג הוא בן 150 מגוואט, ולא בן 26 מגוואט כפי שדיווחה ישראל.
.
פצצות מימן
.
לפי עדות ואנונו, ביחידה 95 מופקים ליתיום-6, דויטריום וטריטיום, אלה האיזוטופים המשמשים
להרכבת פצצות מיזוג מימניות. את המשך התהליך לא ידע ואנונו לתאר. לדבריו, הרכיבים האלה
ואחרים הוצאו מ"מכון-2" והוסעו למקום כלשהו בקרבת חיפה, שם מייצרים את הפצצות עצמן.
.
במפגש הטעון המתואר בתחילת המאמר, בין ראש הממשלה, שמעון פרס, לחברי ועדת העורכים
של העיתונים היומיים בישראל, הוא הודה שה"סאנדיי טיימס" אכן השיג מידע מ"מקורות פנימיים".
.
הפצצה – גירסת המדע. מדריך ידידותי להכרת פצצות ביקוע ומיזוג.
.
ככה זה התחיל: ההיסטוריה של הפצצה, צעד אחר צעד
.
ביום של הפצצה – איך האיום הגרעיני מעצב את חיינו.
.
הסוציולוגיה והפסיכולוגיה של החיים עם הפצצה – בישראל
.
.
תודה לדניאל אדלסון
.