צדק חברתי – 3 – מזלה של טילה בראון

.
צריך מזל בחיים. בייחוד כאשר יוצאים למאבק. נפוליאון בונפרטה היטיב להבין זאת
("תנו לי גנרלים בעלי מזל"). סופר המדע הבדיוני לארי ניבן, שנודע כמי שהשתית את
ספריו וסיפוריו על ידע מדעי רחב, נזקק, בתהליך ליהוק הצוות של ספינת חלל
מתקדמת במיוחד, בנוסף לרופא, לסוציולוג, לאמן ולטייס, גם למישהו בעל מזל. כך
נבחרה טילה בראון, נערה סתמית למדי, אך בעלת מזל, להיכלל בצוות המסע.

.
הביטוי "צדק חברתי", לעומת זאת, ניחן, באופן מאוד לא מדעי, במזל רע. יותר מדי
פעמים בעבר, כאשר אנחנו או קודמינו בחרנו/בחרו מטרות רחבות ונעלות מדי, כמו,
למשל, "צדק חברתי", העסק, איך לומר, לא ממש נגמר טוב.

.
יש לזה יותר מדי דוגמאות, אבל הבולטת שבהן היא, אולי, בת יותר מ-90 שנה. בינואר
1920, אחרי ועידת השלום בפאריס שחתמה את מלחמת העולם הראשונה,

הוקם חבר הלאומים. זה היה הפתרון שהציע נשיא ארה"ב דאז, וודרו וילסון, להבטחת

הביטחון הקיבוצי בעולם, ולשיפור הרווחה העולמית. הנה פסקה מהגדרת המשימה
של חבר הלאומים:

.
"מטרת חבר הלאומים היא כינון שלום עולמי, ושלום כזה יושג רק אם יתבסס על צדק

חברתי. כאשר קיימים תנאי עבודה הכוללים אי צדק, קושי ומחסור לאנשים רבים

באופן שייצור אי שקט כה גדול, נוצרים תנאים שמסכנים את השלום. שיפור תנאים אלו
נדרש בדחיפות, כולל לדוגמה רגולציה של שעות העבודה, כולל קביעת מקסימום של שעות
עבודה ביום ובשבוע עבודה, בקרת היצע העובדים, מניעת אבטלה, דאגה למשכורת ראויה
לקיום, הגנת העובד מפני מחלה ותאונות עבודה, הגנת ילדים, צעירים ונשים, דאגה
לזקנים, הגנה על עובדים זרים, הכרה בזכות ההתאגדות, ארגון הכשרה מקצועית
וטכנית וצעדים נוספים…."

.
תשע שנים לאחר הגדרת המטרות האלה, ב-24 באוקטובר 1929, נפלה הבורסה
בניו-יורק. עוד עשר שנים חלפו עד שב-1 בספטמבר 1939, פרצה מלחמת העולם

השנייה.
.
האם יש קשר בין הדברים? הראש אומר שלא. מצד שני, צריך מזל בחיים.
.