המבול לפניו – ריח בראשית. בני אפרת. גלריה קונטמפוררי בי גולקונדה

אם חושבים על זה, ההבדל בין אדם לפרעוש קטן בהרבה מהדמיון ביניהם.
החיים המפכים בשניהם הם גורם כל-כך דומיננטי, עד שכל ההבדלים האינטלקטואליים,
התרבותיים והאחרים, מתגמדים לעומתם. ג'יימס לאוולוק, כימאי ורופא אנגלי, לוקח
את התובנה הזאת צעד קטן-גדול קדימה, ומציע תפיסת עולם שממנה יכול להשתמע
כי ההבדל בין אדם לפרעוש אינו קיים כלל. לפי תפיסה זו, כדור-הארץ כולו, על
היבשות, האוקיינוסים, האטמוספירה, הצמחים ובעלי-החיים שעליו, הוא אורגניזם אחד
ענק, המפקח בעצמו על התנאים הפיסיקליים והכימיים החיוניים לקיומו. לאוולוק מכנה
את האורגניזם הענק הזה, שלדבריו אנחנו כולנו מהווים חלק ממנו, בשם "גאיה", על
שמה של אלת האדמה היוונית, אמם הורתם של כל האלים,,בעלי-החיים ובני-האדם.
בהרצאות שהוא נושא בכינוסים מדעיים ברחבי העולם, הוא נוהג להשוות את גאיה
לעץ סקוויה ענק, בן 2,000 שנה, ש- % 99 מהחומר שמרכיב אותו הוא חומר מת,
ובכל זאת, העץ עצמו חי. בעדות שהעיד לפני הקונגרס האמריקאי אמר כי ברגע
שבו נוצרו החיים על כדור-הארץ, התלכדו היבשות, האטמוספירה והאוקיינוסים
סביב המיקרו-אורגניזמים הראשונים ויחד איתם יצרו יישות חדשה :גאיה. מאז ועד
היום, כוח החיים של גאיה מפקח על התנאים הכימיים והפיסיקליים השוררים בכדור-הארץ,
מווסת את הטמפרטורה ואת הרכב האטמוספירה, ושולט בתהליכים שונים החיוניים
לקיום החיים: מחזור המים בטבע, תנועת הלוחות הטקטוניים, היווצרות סלעי משקע,
פליטת גזים וחומרים שונים מהרי-געש, ועוד.
.
כך הושמדנו
.
ב"אררט אקספרס, סתיו 2034", שהוצג לראשונה בביאנלה בליון, 1985, הציג בני אפרת שיירת סוסים שנשאו, משני צידיהם, מקלטי טלוויזיה שהציגו סרטי וידיאו של חיות ובני-אדם במנוסה מפני אסון שמאיים להכחידם. השימוש בסוסים יצר תחושה של אפוקליפסה בהתהוות, התרבות קורסת, הטכנולוגיה אינה יכולה להושיע, ואורח החיים נסוג אל אמצעים טבעיים, סוסים, שנושאים שברי טכנולוגיה שמספרים את סיפור ההשמדה. .
.
.
.

.
.
האם גאיה היא תגלית מדעית עולמית (תרתי משמע), או שמא מדובר בתרגילי מחשבה
בלבד? פנלופה בוסטון, מיקרוביולוגית החוקרת תהליכים ביו-גיאו-כימיים הקשורים
לאטמוספירה: "גאיה היא ההצעה היחידה הקושרת יחד את כל המערכות האקולוגיות,
אטמוספירה, אוקיינוסים, יבשות ומערכות חיים .אם היא מדויקת ואם לא, עדיין היא
היחידה המסבירה את הדרך שבה כל המערכות הללו פועלות יחד במשולב". הביולוגים
האבולוציוניים וו. פורד דוליטל מאוניברסיטת דול-האוסי בנובה סקוטיה, וריצ'ארד דוקינס
מאוניברסיטת אוקספורד (מחבר רב המכר "הגן האנוכיי"), אומרים שהיפותיזת גאיה
עשויה לפתוח כיווני מחקר שיסייעו בפתרונן של כמה תעלומות אבולוציוניות התלויות
ועומדות בחללו של העולם.
.
לעומת זאת, מבקרי הרעיון מתמקדים בהשערה שגאיה, כאורגניזם עצמאי ותאב חיים,
מסוגלת להגן על עצמה מפני תהליכים שונים הנובעים מפעילותם של חלקים ממנה .כלומר:
מכיוון שהזיהום התעשייתי נוצר על-ידי האנושות, שאינה אלא חלק מגאיה, הרי שאין שום
צורך לדאוג באשר לתוצאות הסביבתיות של הזיהום הזה .גאיה ליכלכה, גאיה עצמה
היא שתנקה ותווסת את הפעילות. לאוולוק: "זיהום אוויר הוא דרך חיים של הרבה מאוד
צורות חיים טבעיות .היכולת של האנושות לזהם את האוויר היא טריוויאלית בהשוואה
לכל שאר התהליכים המתרחשים על כדור-הארץ .למעשה, אם נמשיך לזהם את האוויר,
או שנפתח במערכה כוללת לטיהורו, התוצאה העולמית תהיה כמעט שווה".
.
איפה הדבורים?
.
במיצב "איפה הדבורים" הציב אפרת רהיטי גן: מגלשה, נדנדה, קרוסלה, ארגז חול, כשביניהם שברי בקבוקי זכוכית, שביניהן מבצבצות סוכריות ענק. הזמן שאול. האסון בפתח. התחזית ברורה. היום אולי תשבו על כסאות נוח בגינת הבית, או בפנטהאוז. אבל מחר, מחר, בני אפרת, כמו ירמיהו בזמנו, כבר רואה מה יקרה לכם מחר. והוא מראה את זה לכל מי שרוצה לראות.
.
התעשייה הכימית ותעשיית המכונות לא איחרו, כמובן, לרתום את הטיעונים האלה לתועלתן,
אלא שכדאי לזכור שלפי תפיסתו של לאוולוק, גאיה אמורה לנסות ולהתנגד לכל שינוי
סביבתי משמעותי, אבל, אם מערכות הבקרה שלה תימתחנה אל מעבר לגבול מסוים,
לא ידוע, עשויה המערכת כולה לדלג למצב סביבתי יציב אחר, שונה מזה המוכר לנו היום.
יתכן שהאדם לא יוכל להתקיים במצב הסביבתי הזה, אלא שגאיה אינה מייחסת חשיבות
לקיום או לחידלון האנושי, כל עוד החיים, כתופעה, ממשיכים להתקיים.
.
לפי לאוולוק, הדוגמה הבולטת ביותר לפעילותה המווסתת והמייצבת של גאיה היא
הטמפרטורה הממוצעת על-פני כדור-הארץ .לפי חישוביו, הטמפרטורה הזאת, שלפני
ארבעה מיליון שנה היתה 20 מעלות צלסיוס, היתה עולה ל- 45 מעלות צלסיוס היום
(בממוצע), אילמלא נוכחותם של הצמחים ובעלי-החיים, שגם הם, לשיטתו, חלק מגאיה.
לדבריו, לפני 3.5 מיליארד שנה, כאשר השמש פלטה אנרגיה בשיעור של כ- % 70 בלבד
בהשוואה לשיעורי הקרינה העכשוויים שלה, ביקשה גאיה לחמם את האווירה. כדי לעשות
זאת היא הפעילה מיקרו-אורגניזמים שפלטו לאטמוספירה גזי מתן ופחמן דו-חמצני,
שהפעילו את אפקט החממה (ראו מסגרת), וגרמו לעליית הטמפרטורה הממוצעת.
לעומת זאת, כאשר גדל שיעור קרינתה של השמש, היו הגזים הללו עלולים לגרום
התחממות רבה מדי, ולכן גאיה התערבה שוב. באמצעות אורגניזמים ימיים ימיים שונים
היא פירקה את הפחמן הדו-חמצני הממוסס במי הים, כך שהחמצן השתחרר ואילו
הפחמן נקשר לסלעי המשקע. כך יכול היה האוקיינוס לספוג מהאוויר כמויות גדולות
של פחמן דו-חמצני, דבר שהחליש את אפקט החממה והפסיק את תהליך ההתחממות.
.
הופכים דף
.
בפינת גלריה "קונטמפוררי ביי גולקונדה", הציב אפרת שולחן עץ קטן, עליו שני מאווררים חשמליים אטיים משנות ה-60, המשגרים רוח קלה זה לעומת זה. בתווך, ביניהם, מונח ספר תנ"ך פתוח. דפיו מיתדפדפים ברוח הקלה. מישהו גדול מאיתנו מחליט מתי בדיוק להפוך דף, ולעבור לעולם אחר.
.
דרכים נוספת שבהן יכלה גאיה לקרר את עצמה, הוצעה במאמר שנדפס בכתב-העת
המדעי "נייצ'ר" (מדע). מחברי המאמר, ג'יימס לאוולוק, רוברט צ'רלסון וסטיוון וורן
מאוניברסיטת וושינגטון, יחד עם מ. וו. אנדראה, מנהל מכון מקס פלנק למדעי האוקיינוס
בגרמניה, מראים כיצד מינים אחדים של פיטו-פלנקטון (צמחים ימיים זעירים), מייצרים
די-מטיל-סולפט, שבאמצעותו הם מעודדים היווצרות של עננים, ומגבירים את החזרת
אור השמש מהם, דבר שמביא להתקררות הארץ.
.
טיעון נוסף בזכות גאיה, מתבסס על העובדה שעל אף קיומם של תהליכים אקלימיים שונים,
ריכוז החמצן באטמוספירה של הארץ קבוע זה 200 מיליון שנה לפחות. ריכוז זה נוח במיוחד
לחיים וכל סטייה ממנו עלולה לגרום קשיים פיסיולוגיים מצד אחד ואסונות (שריפות עד)
מצד שני. תהליך הפוטוסינתיזה שמבצעים הצמחים הוא, ללא ספק, אחד הגורמים
המשפיעים על שיעור החמצן באטמוספירה, אבל לאוולוק, ושתפתו למחקר, לין מרגוליס
מאוניברסיטת מסצ'וסטס, טוענים כי תהליך זה מייצר כמות חמצן קטנה מכדי שתהיה לה
השפעה משמעותית על מערכת גדולה כזאת.
.
נקודות חולשה
.
הבעיה העיקרית של היפותיזת גאיה, נובעת מכך שהיא אינה ניתנת להוכחה או לסתירה
באמצעי מדעי בדוק, כמו ניסוי. לא ברור גם מדוע הרשתה גאיה את קיומן של תקופות
הקרח הקדומות? חולשה נוספת בטיעוניו של לאוולוק נובעת מההתבססות על ההנחה
כי מערכת האקלים העולמית היא מערכת ליניארית שבה אפשר לזהות סיבה ומסובב.
אלא שהאמת היא שהמערכת אינה ליניארית לחלוטין, ובמסגרתה פועלות מערכות משוב
רבות, העשויות להגיב כאילו שהן מייצגות מערכות חיות, חושבות ומתכננות. לכן, יש
שאינם רואים ברעיון של לאוולוק היפותיזה מדעית, כי אם מטפורה פנטסטית שבהחלט
עשויה לשמש כלי לפיתוח החשיבה על שאלות סביבתיות שונות.
.
תופעת החממה
.
חומו של העולם מתחיל לעלות כאשר הקרקע בולעת חלק מקרינת השמש, מתחממת,
וכתוצאה מכך פולטת קרינה ("קרינת גוף שחור"), בטמפרטורה האופיינית לה .קרינת הקרקע
נבלעת בחלקה ב"גזי החממה" שאטמוספירה, שבראשם אדי מים, וביניהם גם פחמן
דו-חמצני, אוזון, פריאונים ועוד. כתוצאה מהבליעה, מתחממות מולקולות הגזים, ומתחילות
לנוע ולהתנגש במולקולות אחרות המרכיבות את האטמוספירה .כך מתחממת האטמוספרה
כולה. עם ההתחממות, פולטים "גזי החממה" חלק מהקרינה שנבלעה בהם, ומקרינים
אותה בחזרה אל הקרקע .כך נוצר תהליך של משוב אנרגיה בין הקרקע לאטמוספירה:
ככל שגדלה כמות "גזי החממה" שבאטמוספירה, גדל שיעורה של קרינת הקרקע שייבלע
באטמוספירה, יוחזר ממנה אל הקרקע וחוזר חלילה. כתוצאה מכך עולה בהדרגה גם
טמפרטורת הקרקע .תהליך זה מכונה "אפקט החממה".
.
עולמות חיים
.
הסופר ג'ון וארלי הושפע ללא ספק מהיפותיזת גאיה של לאוולוק, כאשר כתב את ספרו
"טיטאן". זהו הראשון בסדרת ספרים שהגיבורה הראשית בהם היא "גיאה", עולם חי המקיף
את כוכב-הלכת שבתאי. וארלי מתאר מערכת יחסים כמעט סימביוטית המתפתחת בין "גיאה"
לבין בני-האדם הנוחתים על גבה, חודרים לקרביה ומסיירים בהם.
.
אייזיק אסימוב מתאר ב"פאתי המוסד" את "גאיה" שלו: עולם חי שמערכת החיים שלו
משולבת ללא הפרד עם מערכות החיים השונות המתקיימות על פניו. כאן מדובר באורגניזם
חי אחד, המקיים תהליכי חילוף חומרים של ממש בין מרכיביו השונים, האנשים העצים
והאבנים. התקשורת המילולית בין בני-האדם בעולם זה מיותרת לחלוטין, מכיוון שכל
מחשבה חולפת בזמן אמיתי לרוחבה ולאורכה של גאיה כולה. תושבי גאיה חושבים את
אותן המחשבות ומרגישים את אותם הרגשות, ואילו היו נזקקים לדיבור, היו מדברים באותן
המלים .למעשה ,תושבי גאיה אינם תושבי גאיה .כאשר מי מהם מתבקש להציג את עצמו,
הוא אומר בפשטות: "אני גאיה".
.
קץ הילדות
.
בפינה אחרת בקונטמפוררי ביי גולקונדה מציב אפרת כסא ברים שעליו מקרן שקופיות מסתובב, כל המתקן מכוסה בכילה מהסוג המגן על סיירים בג'ונגלים מפני חרקים. השקופיות מוקרנות לסירוגין על הכילה, מבפנים החוצה, אל המתבונן. ילדים קטנים משחקים ברימוני רסס, ילדות צעירות מצובעות כזונות. מערכת החוק, הסדר, התרבות, התמוטטה. איש כאשר הישר בעיניו יעשה, וכל דאלים גבר..
.
מחקרים באבולוציה, המתבססים על תיעוד גיאולוגי של החתך הלא מושלם
של מאובני בעלי-חיים וצמחים קדומים, מגיעים לא אחת לפערים שאותם
המדענים מתארים כ"חוליות אבולוציוניות חסרות". אבל אם במקום להסתמך
על תיעוד מאובנים נבצע את התיעוד ברמה האטומית, תוך בחינת
היחס בין איזוטופים שונים של פחמן, שהוא היסוד הכימי העיקרי המרכיב
מערכות חיות, נוכל לבטל את הצורך בהשערת החוליות החסרות. בשיטה זו,
במקום שבו אין תיעוד לקיומה של חוליה, סימן שזו לא הייתה קיימת. כלומר,
במקום (בזמן) שבו לא נמצאו עדויות לפעילות ביולוגית ענפה, אכן חלה תקופה
שבה כדור-הארץ היה שומם, יחסית.
.
הרעיון מבוסס על מדידת היחס הכמותי בסביבה, שבין האיזוטופ הנפוץ של
הפחמן, פחמן 12, לאיזוטופ הכבד יותר, פחמן 13. מתברר שמערכות חיות
שבהן נוצרים חומרים אורגניים, "מעדיפות" להשתמש לבנייתן העצמית,
באיזוטופ הקל של הפחמן. לכן, בתקופה שבה הביו-מאסה בעולם (סך-כל
הפעילות הביולוגית בכדור-הארץ) היא רבה, יעלה השיעור היחסי של
הפחמן 13 בסביבה, ביחס לשיעורו של הפחמן 12 (שייאגר יותר במערכות
חיות, ולפיכך, שיעורו בסביבה – יפחת).
.
בחינה של חתכי סלעי משקע, ומדידת היחס בין פחמן 12 לפחמן 13
המתקיים בה, עשוי ללמד, אפוא, על מידת הפעילות הביולוגית שהתקיימה
בכדור-הארץ בתקופה שבה נוצר סלע המשקע. השינויים בהרכב האיזוטופי של
סלעי המשקע הם רציפים, שלא כמו התיעוד המתבסס על היווצרותם של
מאובני צמחים ובעלי-חיים (ובוודאי לא כמו גילוי המאובנים האלה, שתלוי
בהרבה מאוד משתנים לא רלוונטיים נוספים).
.
מדענים שבחנו חתכים של סלעי משקע מאיזורים שונים בכדור-הארץ,
ובכלל זה סלעים מאיראן ומהרי האלפים, מצאו ירידות חדות בביו-מאסה
לקראת סופם של עידנים גיאולוגיים, ומגמות הפוכות (התרבות והתפתחות
מהירות של מערכות חיות), בראשיתם של עידנים כאלה. ממצאים גיאולוגיים
אלה מאששים את מודל האבולוציה של "שיווי-המשקל המקוטע", שלפיו,
לאחר תקופות של כיליון נרחב, באות תקופות של התפתחות מואצת של
מינים חדשים. החלק המקביל בתפיסה האבולוציונית הדרוויניסטית, בדבר
התפתחות יציבה והדרגתית של המערכות החיות, אינו תואם את הממצאים
הגיאולוגיים.
.
מתברר גם שמשך הזמן החולף בין תקופת כיליון לתקופת
התפתחות, תלוי ביחס ישר בחומרת הכיליון. ככל שהכיליון חמור יותר,
יעבור זמן רב יותר עד לראשיתה של תקופת ההתפתחות החדשה. תקופת המעבר
הזאת, יכולה להימשך בין חצי מיליון שנים, לכמה מיליוני שנים.
.
עונה טובה להכחדה
.
על הרצפה, במרכז הגלריה, מוקרן, אנכית, סרט וידיאו שאפרת צילם ממנוף בגובה 30 מטרים שהוצב בספארי, ליד המקום שבו מאכילים את הזברות, הג'ירפת, הגנו וכיוצא באלו. בעריכה מוקפדת, שלף אפרת "פריימים" מתוך הרצף, ויצר חללים שמייצגים חיות שהיו ואינן עוד, בעוד שאלה שעדיין קיימות, חיות גם הן על זמן שאול.
.
.
..

.

בתקופות של כיליון, מוכחדים מינים ותיקים ומבוססים. הגדולים הולכים
ראשונה. כך מתפנה הזירה ומאפשרת את התפתחותם של מינים חדשים,
שאינם צריכים לחשוש מתחרות. כלומר, התנאים הסביבתיים, ולא חוסנם
הגנטי של המינים, שולטים במהלכה של האבולוציה.
.
אחת המסקנות מכך היא, שהפגיעה שפוגעת האנושות בסביבה, עלולה להביא
עידן חדש של הכחדה על המינים החזקים, הגדולים והמבוססים החיים כיום
בכדור-הארץ, כלומר, עלינו, בני-האדם. יש מדענים הסבורים שמבחינת
ההתרחשויות הסביבתיות, כבר בשלו התנאים לכך. לפי תפיסות אלה, התקופה
שבה אנו חיים, היא עונה טובה להכחדה.
.
בני אפרת (1936, ביירות, לבנון), מנסה לומר לנו את זה כבר 30 שנה, מאז פגש את קארל סגאן שהראה לו כמה נתונים על המערכת האקולוגית העולמית, לרבות היכחדות מינים, פלישת מינים שונים לאיזורי מחיה של בעלי-חיים אחרים, ועוד. ואנחנו? אנחנו מתלבשים יפה, נוסעים בשבת בבוקר לשיחה עם האמן בגלריה הממוזגת. שותים יין תוצרת חוץ שהובא בטיסה מדרום צרפת. החיים טובים, עד שמתים.