בעולם הפרסום קוראים לזה "בידול". חוקרי המוח והפסיכולוגים מדברים על "הגדרה עצמית". השאלה היא איך אדם יודע להבדיל בינו לבין סביבתו?

.
למידה חברתית מתרחשת בתאי עצב מסוימים במוח בקליפת המוח,
הנכנסים לפעילות אינטנסיבית רק כאשר אנו מתבוננים בפעולותיהם,
או מקשיבים לדבריהם של אנשים אחרים. אבל כיצד יודעים תאי
העצב האלה להבחין את ה"עצמי" ולהבדיל בינו לבין ה"אחרים"?
מדענים יפניים ממכון ריקן, הודיעו באחרונה שעלה בידיהם לזהות
את סוג תאי העצב במוח, האחראיים על האבחנה הדקה הזאת, על
כל ההשלכות הפסיכולוגיות הנלוות אליה.
.
תגלית זו פותחת פתח לחקר – ברמת התא הבודד – של תהליכים נפשיים
מורכבים כהכרת ה"עצמי". חוקרי מוח יודעים זה זמן רב, יחסית, כי
תאי מוח המכונים "תאי מראה" והמצויים בעיקר בקליפת המוח, נכנסים
לפעילות, יוצרים ומעבירים אותות, הן כאשר האדם מבצע פעילות
מסוימת, והן כאשר הוא צופה באחרים המבצעים את אותה פעולה.
מכאן עלתה השאלה: אם אותן קבוצות תאים פעילות באותה מידה
בעת פעולה עצמית, ובעת צפייה בפעולה – כיצד האדם מבחין בינו
לבין האחרים שבסביבתו? כיצד הוא מגדיר לעצמו את ייחודיותו?
כיצד הוא יודע איפה עובר הגבול בינו לבין האחרים? רכישת יכולת
האבחנה הזאת היא שלב מכריע בהתפתחות פסיכולוגית, ובלעדיה
כמעט שלא תיתכן למידה חברתית. אלא שעד למחקר הנוכחי של
המדענים היפניים, לא הייתה תשובה לשאלה זו.
.
המדענים הבינו שכדי למצוא את המנגנון הנסתר במוח, עליהם ליצור
מערכת ניסוי אינטראקטיבית שבה יהיה על הנבדקים להפעיל את
שתי היכולות: ביצוע מטלה כלשהי – וצפייה במישהו שמבצע את
אותה מטלה. כך יוכלו למדוד את פעילויות הנוירונים בעת ביצוע
שתי המטלות – ישוו אותן ויגלו את ההבדלים ביניהן.
.
המדענים התמקדו במעקב אחר 862 נוירונים (שנחשבו עד לאותו
ניסוי כ"נוירוני מראה"), הממוקמים בקליפת המוח הקדמית
האמצעית, אשר מזוהה עם פעילות מחשבתית-חברתית. כך עלה
בידיהם לגלות שקבוצת הנוירונים שנחקרה נחלקת, למעשה, לשתי
קבוצות הפועלות באופן מובחן – או בעת ביצוע מטלה – או
בעת צפייה במישהו אחר שמבצע מטלה דומה.
.
"בעתיד, אנו מקווים לזהות את כל חלקי הרשת העצבית, ואת כל
שלבי התהליך שבו מתפתחת במוח תפיסת העצמיות" אומר
מיטסויו איסודה שעמד בראש צוות המחקר.