Azgad.com » בין שלוש ערים – ברלין, צור וירושלים מחכות שיקרה משהו. ובינתיים, קארל הורסט הודיקה מציג במוזיאון תל-אביב את "הטיגריס רעב".
Azgad.com

אמנות
בין שלוש ערים – ברלין, צור וירושלים מחכות שיקרה משהו. ובינתיים, קארל הורסט הודיקה מציג במוזיאון תל-אביב את "הטיגריס רעב".

יבשם עזגד | סגור לתגובות על בין שלוש ערים – ברלין, צור וירושלים מחכות שיקרה משהו. ובינתיים, קארל הורסט הודיקה מציג במוזיאון תל-אביב את "הטיגריס רעב".   Share on Facebook

.
מוזיאון תל-אביב לאמנות: ניאו-אקספרסיוניזם גרמני מברלין.
.
טיגריס רעב טרף שלושה כפריים בבנגלה-דש (רויטרס, יוני 2008).
.
טיגריס נמלט והרג צעיר בסן-פרנסיסקו (ואללה, דצמבר, 2007).
.
טיגריס טרף חוואי באינדונזיה (NRG ספטמבר, 2010).
.
מכל אלה אפשר אולי ללמוד שלא מומלץ לפגוש טיגריס רעב בסימטה אפלה.
הרבה יותר בטוח לפגוש אותו על הקיר במוזיאון, אם כי גם שם הוא משרה
תחושת מתח של משהו שעומד לקרות. לא ברור אם מדובר במשהו "רע",
אבל ברור שכאשר טיגריס רעב מסתובב בסביבה, איזשהו שינוי משמעותי
עומד להתחולל. קארל הורסט הודיקה (1937), מחלוצי הניאו-אקספרסיוניזם
הגרמני, ואחד ממוריו של ריינר פטינג,
התמקד בהוויית החיים בברלין, בצל החומה.
הציור הזה, היחיד שלו הנכלל בתערוכת הניאו-אקספרסיוניזם הגרמני המוצגת
בימים אלה במוזיאון תל-אביב, צויר בשנה בה נפלה/הופלה חומת ברלין.
.

.
הטיגריס / ויליאם בלייק (תרגום: רונן סוניס)
.
טִיגְרִיס, הוֹ טִיגְרִיס! אוּד מִתְלַקֵּחַ,
בֵּין יְעָרָיו שֶׁל הַלַּיְלָה זוֹרֵחַ,
אֵיזוֹ עֵין-עַד, אֵיזוֹ זְרוֹעַ נִצַּחַת
צָרָה אֵימֶיךָ – פַּחַד מוּל פַּחַד?
.
מַהוּ הַתּוֹפֶת, מַהִי הַתְּכֵלֶת
שָׁם שְׁתֵּי עֵינֵיךָ רוֹשְׁפוֹת כַּגַחֶלֶת?
עַל אֵלוּ כְּנָפַיִם מָרוֹמָה יִשְׁאָף?
מִי זֶה לוֹפֵת אֶת הַלַּהַט בְּכַף?
.
אֵיזוֹ חֲרשֶׁת, אֵיזוֹ כָּתֵף
יָדְעוּ אֶת גִּידֵי לְבָבְךָ לְלַפֵּף?
וְעֵת הִתְפַּעֵם בּוֹ הוֹלֶם-זְוָעוֹת –
אֵלוּ רַגְלַיִם? אֵלוּ זְרוֹעוֹת?
.
אֵיזוֹ שַׁרְשֶׁרֶת? אֵיזֶה סַדָּן?
אֵיזֶה בּוֹר-שַׁחַת הָיָה הַכִּבְשָׁן
שֶׁל מוֹחֲךָ? אֵיזוֹ יָד כְּלִילַת עוֹז
הֵהִינָה בּמּוֹחַ הַזֶּה לֱאֶחוֹז?
.
צְבָא הַשָּׁמַיִם הִשְׁלִיךְ רְמָחָיו,
בּוֹסֵס הָרָקִיעַ בְּדֶמַע כּוֹכָב,
הַאִם הוּא חִיֵּךְ אָז, כִּכְלוֹת מַעֲשֵׂהוּ?
הַאִם יוֹצֵרְךָ – גַּם יוֹצְרוֹ שֶׁל השֶׂה הוּא?
.
טִיגְרִיס, הוֹ טִיגְרִיס! זוֹהַר זוֹרֵחַ,
בֵּין יְעָרָיו שֶׁל הַלֵּיל מִתְלַקֵּחַ,
אֵיזוֹ עֵין-נֶצַח, יָד בַּת-אַלְמָוֶת,
צָרָה אֵימֶיךָ, צֶלֶם צַלְמָוֶת?
.
תחושת ה"משהו גדול עומד להתרחש" הנושבת מהצהוב הזרחני של הודיקה
מזכירה בשולי המעטפת את תחושת הדחיפות העולה ממחזותיו השיריים, מלאי
הפאתוס, הכמו-תנ"כיים של המשורר והמחזאי מתתיהו שוהם. שוהם היה משורר
של משוררים ויצירתו לא חדרה את מסך התודעה של הציבור הרחב. ביאליק סבר
שהוא ההבטחה הגדולה ביותר של המחזאות העברית בארץ-ישראל.
.
הוא עלה לארץ מפולין בשנות ה-30, לא מצא כאן את עצמו, חזר לפולין ומת
בגיל 44, שנתיים לפני פריצת מלחמת העולם השנייה. מחזהו "אלהי ברזל
לא תעשה לך" הוא בבחינת טיגריס רעב הרומז על סכנת הנאציזם. יצירתו הגדולה
ביותר, המחזה "צור וירושלים", מתאר מאבק פוליטי רווי יצרים, דם, מין, ואמונה,
בין הנביא אליהו לאיזבל, מלכת צור שנישאה לאחאב מלך ישראל (איזבל התנ"כית
הייתה בת מלך צידון, אבל שוהם בחר לשייך את גיבורת המחזה שלו לצור דווקא).
.
הטיגריס הרעב ששוהם משחרר במחזה הזה מבהיר לכל מי שהיה זקוק להבהרה
הזאת, שככה זה לא יכול להימשך יותר. משהו חייב להשתנות. אליהו ואיזבל ניהלו
תחרות של רציחות המוניות שהסתיימו, אכן, בשינוי של ממש: אליהו עלה בסערה
השמימה. כמה שנים לאחר מכן, הושלכה איזבל מצריח ארמונה אל הקרקע.
.
הנה קליפ של השיר "איזבל" שכתב, הלחין ושר עורך-הדין וחבר הכנסת עקיבא נוף.
מצולמת: פנינה רוזנבלום, כנערה בת 17, צועדת בשוק בירושלים העתיקה.
.
http://www.youtube.com/watch?v=liqHQ382yAI
.
איזבל
.
מילים, לחן וביצוע: עקיבא נוף
.
ואיזבל הייתה זרה ונוכריה
בת מלך צידונים הייתה איזבל
הנה באים הורגיך המלכה הנה באים
רוכבים בשיגעון אל ארמונך
למלך החדש ההמונים כבר מריעים
כמו שאתמול הריעו לכבודך
הנה הם כבר בשערי העיר שולפים חרבם
מכים בשערים צמאי דמך
העבדים כי ימלכו אין חסד בליבם
לבשי מלכה חיוך על פני אבלך
.
אל תתנגדי להם מלכה
הם הצודקים תמיד בכל
האלוהים והנביאים להם
ובני הנביאים יודעים הכל רק לא למחול
אל קנא ונוקם
.
ואיזבל הייתה זרה ונוכריה
בת מלך צידונים הייתה איזבל
זוכרת את איך באת לכאן מלכה מעיר צידון
וכל העם נדהם אל מול יופייך
הנה הם כבר בשער ואחר יהה אדון
.
כלבים ילקקו פה את דמך
הנה עלו ובאו כבר אל שער הארמון
הנה כבר נפרצו השערים
איזבל בחיוך מלכות הופיעי בחלון
מלכה ובת של מלך צידונים
.
אל תתנגדי להם מלכה
הם הצודקים תמיד בכל
האלוהים והנביאים להם
ובני הנביאים יודעים הכל רק לא למחול
אל קנא ונוקם
.
ואיזבל הייתה זרה ונוכריה
בת מלך צידונים הייתה איזבל
הנה הם מטפסים בחצרותייך שועטים
מלכה את את עינייך תני בפוך
הנה הם מתקרבים כבר נפגשים המבטים
הכי את המורדים בך בחיוך

.
אל תתנגדי להם מלכה
הם הצודקים תמיד בכל
האלוהים והנביאים להם
ובני הנביאים יודעים הכל רק לא למחול
אל קנא ונוקם.
.
"צור וירושלים" הועלה ב"הבימה" בשנת 1958 – אחרי שהטקסט רווי הפאתוס
הותקן מחדש בידי שלונסקי. בשנת 2003 הועלה בתיאטרון בית-לסין בבימויו
של יוסי יזרעאלי, ועם עודד תאומי בתפקיד אליהו, כ"מחזה אופראי" בליווי
מוסיקה שהלחין גיל שוחט. שוהם, שנחשב יוצר אקספרסיוניסטי-נבואי, בוודאי
לא היה רווה נחת מהסובלימציה שעבר המחזה שלו בסד ההפקה הזאת שהבליטה
את העובדה שמדובר "בסך-הכל" במשחק, ושבסופו של דבר, ברחוב, אחרי
ההצגה, מחכה לכולנו "סוף טוב".
.
האמת? במבחן התוצאה, גם הטיגריס של הודיקה, שבא עם הפלת חומת ברלין,
הביא בצלעותיו הבולטות משהו טוב, אולי אפילו קצה חוט של תקווה. אז למה
ההתבוננות בו מכניסה אותנו לכוננות ספיגה? למה באוויר מרחפת תחושה
עמומה שככה זה לא יכול להימשך יותר, וששינוי משמעותי עומד להתחולל?
.




לא ניתן לכתוב תגובות.

 Plugin developed by Jon Fox