אמנות

שלוש עבודות בשבוע – קורונה (אלא מה?)

                        נגיפי הקורונה.   היוצר, ד"ר אמי שופמן הוא רופא פסיכיאטר, ירושלמי. ציוריו משַקפים צורך להשתחרר מהכאב של המטופלים שהוא חוֹוה במשך היום.                           היאוש והתקוה             …

המשיכו בקריאה »

מכונת הכתיבה

                              מכונת הכתיבה, צילום, יבשם עזגד, 1984   מכונת הכתיבה שלי הוציאה אותי מעבדות לחירות. היא העבירה אותי בחרבה, וכיוונה אותי לעבר הארץ המובטחת. אז צילמתי אותה. קודם כל כדי לא לשכוח. אבל מעבר לזאת, כדי להודות. הצילום משנת 1984, קצת …

המשיכו בקריאה »

והרי החדשות – שלוש עבודות בשבוע

  שלוש אמניות ישראליות צעירות, מתחומי יצירה שונים, שעבודותיהן הוצגו ב"פורטפוליו", מאירות את מצב העניינים (או את "פני הדברים"), בראייה חדה ומפוכחת. רק שלוש עבודות בשבוע.               נעמה נחושתאי, מתוך "העתיד בטוח", עבודת גמר ב"בצלאל".                           אילה …

המשיכו בקריאה »

כל הרחובות ריקים – מלנכוליה של יום יפה מאת ג'ורג'יו דה קיריקו

  כל הרחובות ריקים – מלנכוליה של יום יפה מאת ג'ורג'יו דה קיריקו. וכל מלה נוספת, מיותרת.    

כך הושמדנו – ואל תגידו שבני אפרת לא הזהיר אתכם מראש

  שיירת סוסים שנושאים משני צידיהם מקלטי טלוויזיה שעל מסכיהם מוקרנים סרטים של חיות ובני-אדם במנוסה מפני אסון שמאיים להכחידם. כך נראה המיצג "אררט אקספרס, סתיו 2034", שהציג בני אפרת, מראשוני וחשובי האמנים המושגיים בישראל, בביאנלה בליון, 1985. השימוש בסוסים יצר תחושה של אפוקליפסה בהתהוות, התרבות קורסת, הכלכלה נעצרת, הטכנולוגיה אינה יכולה להושיע, האויב (נגיפים?) …

המשיכו בקריאה »

מי ידע היכן הסוף? ולמי ניתנה נבואה?

ב-2015 הוצגה ב"כולי עלמא" בתל-אביב (בשיתוף "קולטורה"), תערוכה שהתמקדהבמונח "סוף". אוצרים: דויד פרל ואיתיבלאיש. הנה עבודה שהציג בתערוכה ליאל בלומברג.                   והנה"מרצ'נדייז" שעוצב במיוחד לתערוכה ונמכר, במהדורה מוגבלת, למבקרים בתערוכה.