![]() |
יבשם עזגד
יבשם עזגד
. זה מתחיל עם כוונות פשוטות. הפרחים, כמו כולנו, רוצים להעביר את הגנים שלהם אל הדור הבא. לשם כך הם זקוקים לחרקים שיאביקו אותם. כדי לפתות את החרק לבצע את המלאכה שהוא כלל לא מודע לה, מציעים לו הצמחים צוף, שאותו הם מייצרים אך ורק למטרה זו. עד כאן, מדובר בעיסקה פשוטה יחסית. המצב מתחיל להסתבך כאשר הפרחים מנסים לפרסם את מרכולתם ולמשוך אליהם את החרקים. כאן עולה שאלה חדשה. כמה להשקיע בפרסום ובשיווק, וכמה בשיפור המוצר (הצוף)? מצד אחד, אם המוצר טוב, הדעת נותנת ששמעו יצא למרחוק ויועבר "מפה לאוזן". מצד שני, השרשרת הזאת לא תתחיל בלי שכמה חרקים יטעמו את הצוף. אבל איך גורמים...
ציטוט
. מוחמד עלי . מוחמד עלי נולד בשם קסיוס קלי בקנטקי. בהיותו בן 18 צורף – כמתאגרף במשקל חצי-כבד – למשלחת האמריקאית לאולימפיאדה ברומא, ממנה חזר עם מדליית זהב. בשנת 1964 זכה לראשונה באליפות העולם באיגרוף במשקל כבד לאחר שגבר על סוני ליסטון. באותה שנה התאסלם, שינה את שמו למוחמד עלי והצטרף ל"אומת האיסלאם". . . . . בשנת 1967, בעקבות סירובו להתגייס לצבא ארה"ב, נשפט לחמש שנות מאסר, אך לאחר מאבק משפטי לא נאסר. בשנת 1971 נחל את הפסדו הראשון מידיו של ג'ו פרייזר. לאחר שפרש חלה במחלת פרקינסון. בשנת 2005 הוענקה לו מדליית החירות האמריקאית. . ועוד משהו מבית מדרשו של מוחמד עלי: . "אם...
יבשם עזגד
. השורה שבכותרת לקוחה משירו של פול צלאן "אדמה הייתה בהם" (מתוך הקובץ "סורג שפה" בתרגום שמעון זנדבק). . מחר, בלילה שבין 19 ל-20 באפריל, ימלאו 40 שנה לרגע שבו קפץ פול צלאן אל מותו, מגשר מיראבו אל מימי הסיין בפאריס. אם אדם קופץ מגשר, אל הנהר, באמצע הלילה, הדעת נותנת שיש לו (או שלפחות הוא חושב שיש לו) סיבות טובות לכך. מבחינתו של צלאן, שאלוהים – אותו כינה בהמשך "שום איש" – לא הציל אותו ממחנות המוות הגרמניים, אף אחד, גם לא "שום איש", לא היה יכול להציל אותו. . זה היה מוות ידוע מראש. הוא נולד בשנת 1920 בצ'רנוביץ שבבּוּקובינה, בבית יהודי. אביו הציוני לימד אותו...
יבשם עזגד
. מדע קטלן. בנו מילר. תרגום: דניאל נדב. הוצאת "מאגנס" . "תראו חבר'ה, אם אתם הולכים להרוג את האנשים האלה, תוציאו להם לפחות את המוחות החוצה, כדי שנוכל להשתמש בחומר הזה למחקר". קטע זה מעדותו של פרופ' יוליוס האלרפורדן ממכון הקיסר וילהלם לפסיכיאטריה ולחקר המוח שליד מינכן, כלול בספר "מדע קטלן" שכתב המדען הגרמני בנו מילר-היל. הספר, שגרסתו העברית ראתה אור בהוצאת "מאגנס", בתרגומו של דניאל נדב, עוסק בדרכי פעולתם של מדענים גרמניים בתחומים שונים של מדעי הטבע, בתקופה הנאצית. . פרופ’ האלרפורדן קיבל את המוחות שלו (שהיו שייכים קודם לחולי נפש, צוענים וסלאווים...
יבשם עזגד
. השלכת כבר הייתה עניין שאפשר לדון בו בלשון עבר, והשליח שהביא את הטלגרמה, רכוב על אופניים, פילס את דרכו בין עלים בחום-צהוב-אדום שכיסו את הקרקע. אורח חשוב עמד להגיע. כך היה כתוב בנייר המרשרש. סוף ספטמבר 1941 בקופנהגן הכבושה בידי הנאצים, רגע לפני החורף. זה היה הזמן שבו בחר ורנר הייזנברג, פיסיקאי גרמני, מנסח עקרון אי-הוודאות ומנהל פרויקט הגרעין של הרייך השלישי, לבקר אצל מורו וחברו הטוב, הפיסיקאי הגרעיני, מיוצרי תורת הקוואנטים, נילס בוהר. אלא שהוא התייצב מול דלתו כשהוא לובש מדי צבא, ומלווה בשני לובשי מדים אחרים. . השאלה, מה הביא את הייזנברג אל דלתו של בוהר בעיצומה...
















המדע המודרני ותודעת הנשיות הם תאומים שהופרדו בלידתם.לשניהם עבר משותף, שניהם עוצבו על-ידי כוחות פוליטיים וכלכליים זהים, אלא שכבר בתקופת ההתגבשות וההתמסדות הזאת, הם הוגדרו כמנוגדים זה לזה. מאז, כך טוענת הסוציולוגית לונדה שיבינגר בספרה "נשים במקורות המדע המודרני", המדע ותודעת הנשיות מתפתחים בכיוונים הפוכים, וממשיכים להתרחק זה מזו. שיבינגר מסתמכת בקביעותיה, בעיקר, על מחקריו של הסוציולוג רוברט מרטין, שחקר בראשית המאה את תולדותיה של החברה המלכותית הבריטית. הוא מצא שבמאה ה17-, הסגל האקדמי של כל האוניברסיטאות ומוסדות המחקר האירופיים (שנבחנו), הורכב...